הסולם על ספר הזהר, משפטים רנח

אלא תרין מלין וכו': ומשיב. אלא ב' דברים כאן, א', שאמר הילד, בנו של דג הגדול ההוא שקשקשיו עולים עד רום עננים, השבועה של דוד המלך, כשהיה רוצה להשבע, הוציא החרב שלו, ששם היה חרות שם הנחקק ושם נשבע. וכך עשה לשמעי, שכתוב, ואשבע לו בה' לאמר אם אמיתך בחרב, במה היתה שבועה זו, בחרב. ודבר האחר הוא, כי דן שלמה, אמר, בקללה בא אל אבא, שהוא דברים, הרי גם אני בדברים אליו, ובשם המפורש הרגו, ולא בחרב. ומשום זה עשה שלמה כך.