הסולם על ספר הזהר, הקדמה נב

נב) פתח ר"ש ואמר וכו': פתח ר' שמעון ואמר, יכנס ר' חייא ויראה, בכמה עתיד הקב"ה לחדש פני הצדיקים לעולם הבא. אשרי הוא, מי שבא לכאן בלי בושה, ואשרי הוא, מי שעומד באותו העולם כעמוד חזק בכל. וראה ר' חייא את עצמו שהיה נכנס, ורבי אלעזר היה קם, וכן שאר עמודי העולם שהיו יושבים שם היו קמים מפני ר' חייא. והוא, ר"ח, היה מתבייש ונכנס, והשמיט את עצמו וישב למרגלותיו של רבי שמעון.

פירוש, ר"ש רמיז ליה זכאה איהו מאן דעאל הכא בלא כסופא . וכן ראה את ר"א ושאר עמודין דיתבין תמן, שהיו בלא כסופא . אבל הוא בעצמו היה ב כסופא מחמת האי שופרא דבלי בעפרא, ואין לו כח להתגבר עליהם, כנ"ל. וז"ש כסיף ואשמיט גרמיה וכו'.