תניא בשעתא דצווחין וכו׳: למדנו בשעה שישראל צועקים מתוך צרתם, והשערות מתגלות מעל האזנים, אז נכנס הקול באזנים באותו הנקב שהמוח נוטף שמה, ואוסף מן המוח, ויוצא דרך נקבי החוטם, ומתקצר החוטם ומתחמם, ויוצא אש ועשן מנקבי החוטם אלו, ומתעוררות כל הגבורות, ועושות נקמות.