בההיא שעתא נטיף וכו': בשעה ההיא. נוטף טל הקדוש, דהיינו שפע המכונה טל, מעתיקא סתימאה, שהוא כתר, וממלא את ראשו של ז"א, המקום שנקרא שמים, ומטל ההוא של אור העליון הקדוש, היה נמשך ויורד המן למטה. וכשהיה יורד היה מתפזר כמו קרומים קרומים ונקרש למטה. ז"ש דק ככפור על הארץ.