שומר אמונים נט

שאלתיאל נחה שקטה נפשי בדבריך הנכוחים וישרים למוצאי דעת וקורא אני עליך אשרי אדם מצא חכמה ושמש תלמידי חכמים הרבה ועתה עוד אבקש ממך שתתן לי בידי איזה מפתחות פנימיות להבין ענין ההשגחה כי לא באתי עד עתה אל המנוחה מהקושיות הנופלות על הדרוש הלזה בראותינו כמה עניינים אשר נראים זרים ובלתי מסודרים מהמנהיג הישר ונאמן יתברך שמו לכן אחלי יכונו להעמידני בקצרה ומבלי שתאריך בראיות על כל פרטי ההשגחת ואופניהם כי זה יהיה לי מעיר לעזור מידי קוראי בספר הזוהר והמקובלים כשמדברים בהם

יהוידע קודם כל דבר צריך אתה לדעת כי אין שום פעולה קטנה או גדולה שתהיה במקרה בלתי השגחה אלהית אלא הכל הווה ונפעל בסוד השגחת האין סוף והשפעתו המתפשטת מלמעלה עד סוף כל המדרגות והנמצאים. כי זולתו אין שום פעולה והשפעה לשום נמצא דהוא הוא המהווה הכל ומחיה הכל ואין דבר חוץ ממנו ולא שום נמצא זולת מכחו בכוונה וברצון ולא במקרה ובחיוב כי הוא הוא הפועל ומאיר תוך הספי' ותוך המרכבות ותוך המלאכים ותוך הגלגלים והיסודות וכל צאצאי הארץ עד הנקודה האחרונה שבתהומות בכלם נדבקת הארתו והשגחתו וזהו שאמרו בתיקונים ועל על כלא נהיר בעשר ספירן דאצילות ובעשר דבריאה ובעשר כתות דמלאכיא. ובעשר גלגלי דרקיעא ולא אשתני בכל אתר עכ"ל ודקדק לומר ולא אשתני בכל אתר להורות דשינויי ההשגחות לא יחייבו בו שינוי והפעלות כי השינוים הם בכלים ולבושים המקבלים שפע השגחתו ומוציאים לאור הפעולות בשינויים כפי בחינת מציאות' לערך התחתונים וכמשל אור השמש העובר דרך עששיות מגוונים שונים וכבר אמרתי לך (לעיל ס' ע"ג) דהשגחתו בענייני העוה"ז נקשרה ונתלבשה בצדק ובמשפט היינו זו"ן כי על ידם נברא ומתנהג העוה"ז בכח כל השתלשלות הנאצלים העליונים עד הא"ס הפועל האמיתי המשגיח ומנהיג לכל ואפילו הנהגת הטבע שהוא הנקרא אצלנו השגחת חיות העולמות אינה אלא מאתו ית' והיא מבחי' החיצוניות שסודר משם אלהי"ם בגימ' הטבע ואין שום דבר הווה במקרה בלתי כוונה והשגחה אלהית כדכתיב והלכתי עמכם בקרי הרי שאפילו מדרגת המקרה. מיחסה לו ית' כי הכל מאתו בהשגחה פרטית ואמנם פרטי ההשגחות וטעמיהם ראיתי לחלקם לעשרה מינים כפי מה שמצאתי בספרי המקובלים ובפרט בס' אלימה ואלו הם

ההשגחה ראשונה היא השגחה כוללת לכל מיני הנבראים שבעולם הזה שאינם בעלי גמול. והם ג' סוגים בעל חי צומח ודומם וכל א' מהסוגים נחלק למינים רבים כנודע והנה אופן השגחתם הוא על ידי השרים המופקדים על כל א' מהמינים וכמ"ש רז"ל על פסוק הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שמכה אותו ואומר לו גדל ועיין ג"כ בזוהר פ' תרומה דף קע"א ב'. ואלו השרים מקבלי שפע הנהגתם ע"י עבודתם בשירם וזמרם שמשבחים לבוראם כדכתיב במזמור הללו את ה' מן השמים וגו' והוא סוד פרקי שירה שאומרים השרים של כל הנבראים ועי"ז מקבל כל אחד מהשרים קצבת השפע להשפיע על כללות המין אשר הוא מופקד עליו כל פרנסתם ושאר כל הדברים הנצרכים לקיום המין ההוא לעורר החום הטבעי להזדווגם לפרות ולרבות ולגדל בניהם כדכתיב חולל אילות. עת לדת יעלי סלע. לבני עורב אשר יקראו ובכלל זה יתן השר במין ההוא חכמה ומדע טבעי להכין צרכי קיום מינה כגון לבנות לה בית להשמר מהמקרים הרעים הממעטים המין כעין חכמת אומנות הדבורים בהבנת ביתם לגידול בניהם ולאסוף מזונם וכן הנמלים. וציפור דרור בבנות לה בית וקן וכן כמה פרטים אחרים שבמיני הבעלי חיים כלם הם עניינים מושגחים על כללות המין ההוא מהשר המופקד עליו אמנם השגחה פרטית כגון אם יחיה שור זה או ימות. אם תנצל נמלה זו או תדרס. אם יטרוף זה העכביש את זה הזבוב וכיוצא מאלו הפרטים אין כח בשר העליון להשגיח בזה. וכל הבעלי חיים וכ"ש הצומחים והדוממים לא יושגחו על פרטי עניינים כאלו. לפי שהמכוון מהם יושג במיניהם לבד. ואין צורך שתהיה ההשגחה על אישיהם ולכן כל ענין אישיהם הוא במקרה גמור לא בגזירת השי"ת זולת אם יגיע מזה איזה ענין אל השגחת האדם כמו שנתבאר בסמוך

ההשגחה השנית היא השגחת המין האנושי אשר כל אחד מהם מושגח מהשי"ת בתכלית הפרטיות וכמ"ש אני ה' חוקר לב בוחן כליות לתת לאיש כדרכיו וכתיב כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה ודוד המלך ע"ה אמר אתה ידעת שבתי וקומי ורז"ל בפר"ק דחולין אמרו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה ובסוף פ"ג דערכין אמרו דאפילו אם יצטער בהוצאת שתי דינרים מן הכיס ויצטרך להחזיר האחד לכיס. אינו במקרה אלא בגזירת השי"ת. ומטעם זה ימצא השגחה פרטית אל הבעלי חיים וצמחים ודוממים. לא מצד עצמם אלא בעבור האדם.