שומר אמונים כב

עוד טעם שלישי אשר בעבורו הוצרך להאציל הספירות והוא מפני הנהגת זה העולם כי הלא ידוע ומפורסם הוא שהא"ס הוא פשוט בתכלית הפשוטות ואין אנו יכולים לדבר ולא לצייר בו לא דין ולא רחמים ולא רוגז ולא כעס ולא שינוי ולא גבול ולא שום מדה מהמדות הנפשיות והתורה מלאה מכל אלו העניינים ותוארים שמתייחסת אותם לאלוה יתברך גם כלם הם צורך להשגחת והנהגת הנמצאים ואם לא יהיה בא"ס אלו המדות לא ישתלם ההשגחה בתחתונים ואם יהיו בו יהיה בעל שינויים ולא יהיה פשוט בתכלית הפשוטות. לכן הוצרכו הספירות שהן המדות הנפשיות והתוארים הנזכר ועמהם יפעל הא"ס ית"ש העניינים הללו ולא ישיגהו מזה שינוי כלל כמו שנבאר בחכמה

עוד טעם רביעי בעבור צורך התפלה כי מאחר שהא"ס אינו בעל שמות ותוארים ולא ישתנה מפעולה לפעולה כלל האיך נוכל להתפלל אליו ואיך אפשר שישתנה מרצון אל רצון או מהשפעה אל השפעה. לפיכך הוצרכו הספירות כי על ידם יפעול כל הפעולות מבלי שישתנה כלל כי השינויים יבואו על ידיהם ואינם בו כלל וגם על ידם יקרא רחום וחנון ארך אפים ובכל השמות והכנויים כנזכר בהתחלת ספר אוצרות חיים מהאר"י זלה"ה ובפרדס שער הכוונה. ע"ש ובשאר ספרי המעמיקים בחכמה. ואין להאריך יותר בזה כי יספיק מה שאמרתי להשיב אל המתבהל להקשות על ענין הקבלה מה צורך בכך או בכך כי כאשר העירותיך בצדק יש טעם וצורך אליהם גם לפי החקירה האנושית. וגם להבין פשט תורתנו הקדושה אנו צריכין להודות אל מציאות הספירות. כי הלא ידוע דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואם כן כל היודע ומבין ענין אחדותו הפשוט של הא"ס. ודאי שלא יוכל להשכיל ולהבין התורה כפשוטה זולתי אם ידע מציאות הספירות והשתלשלות הנמצאות וכן ענין המשכן והקרבנות אין להם מקום למסתכל היטב בפרטי ענייניהם. כי אם בסוד הספירה ובפרטי השתלשלות הנמצאות

ואם עדיין לא יספיק לך כל זה דע באמת כי קושיא זו למה היה כך או מה צורך בכך. לא יתכן להקשות רק על החוקרים אשר מתוך החקירות והספקות הם בודים מלבם עלולים ונמצאים כאשר ייטב בעיניהם כדי לתרץ ספקותיהם אבל לנו עם ה' לא קשיא. כי. אין אנו נכנסים לאלהות ולהשגת עלוליו מתוך ספיקות כדי שיקשה לנו אם נרבה בסיבות המסובבות זו מזו יותר מכדי צורך להשיב הספקות אלא אנו נדע כל זה מקבלת ומסירת האמת למשה מסיני והשגת הנבואה ולפיכך אם לא תדע טעם הענין לא מפני זה תכחיש המאומת בקבלתינו מסיני בגילוי אלהותו עלינו כי לא באת התורה לגלות אלהותו על שיעור המושג אל החכמים כפי ספקותיהם וחקירותיהם אלא כפי אמיתת אלהותו ועלוליו והשגחתו אשר אין לשכל האנושי מבוא והשגה בהם כלל זולתי מפי הנבואה

שאלתיאל באמת כי מעולם לא חשבתי שהמקובלים יחקרו בעניינים הדקים הללו להעמידם ולישבם בטוב טעם וסברא כי רואה אני את דבריך כלם נכוחים למבין ומספיקים להכריח קבלתכם על מציאות הספירות והעולמות העליונים ועתה עוד אדרוש ממך על מה שראיתי בספרי המקובלים סתירה עצומה. והוא כי כלם כתבו על הא"ס שהוא פשוט בתכלית הפשיטות וכתבו עוד שהספירות קודם שנאצלו היו נעלמות וכמוסות בא"ס והסתירה מבוארת כי אם היו הספי' בתוך הא"ס ית"ש אינו פשוט אבל הוא מורכב מעצמותו ומהספירות ויתחייב עוד מזה ריבוי ושינוי ח"ו

יהוידע ידיע להוי לך כי יש כמה דברים בספרי המקובלים שהקורא בהם מבלי קבלת ההקדמות הראשונות מפי חכם מקובל. ישתבש הרבה בעיקרי האמונה ויבא ליחס אל המקובלים מה שלא עלה על לבם. כי המקובלים לא ביארום בספריהם כל כך עד שיוכל להבין מי שהוא נעור וריק מהחכמה ומתחיל ללמוד מעצמו. ומזה המין הוא ענין שאלתך הלזו כי הנה המקובלים כשבאו לדבר מהתחלת המצאת הנמצאות ואיך האציל הא"ס את הספי'. הקדימו בתחלת דבריהם כי קדם מפעליו מאז היו הספי' כמוסות בעצמותו ואחר כך האצילם. וקיצור דבריהם אלה לא יספיקו אל הפתי הנעדר מהחכמה להבין כוונתם ויתקשה בהם כמו שהוקשה לך. אבל אני אפרש לך כוונתם בהקדים משל גופני שהביא אותו הפרדס בשער ה' פ"ד בדברו על ענין זה וז"ל ונמשיל משל נאה אל אבן החלמיש שמוציאין ממנו האש ע"י הכאת הברזל בה. שלא יצדק לומר שהאש ההוא ממש היה בתוך האבן והיה האבן נחלק לריבוי החלקים כפי חלקי הניצוצים הנתזים ממנה. זה ודאי לא ישפט בשכל המשכיל אלא האש ההוא נעלם בתוך האבן ומיוחד באופן שאין בין האבן והאש שבתוכה חלוק ופרוד כלל. כן הדבר בעצם האלהות הפשוט קודם התפשטו לנהל התחתונים היו הספירות מתייחדים איש באחיו וכלם מיוחדים בעצמותו וכו' ע"ש ועתה ע"י המשל המורגש תעלה אל המושכל ותבין כי מה שאנו אומרים שהיו הספירות נעלמות בו אינו אלא לפי שהוא סיבת כל נמצא והענין כי צריך אתה לדעת שהא"ס יודע את עצמו בידיעה שאינה חוץ ממנו אלא הוא ידיעתו וידיעתו הוא עצמו וכיון שהוא יודע ומכיר את עצמו יודע כל הנמצאות