שומר אמונים טו

עלמא. כי מאותו עולם לבד הוא דמפקין ליה. אבל ילך למקום הראוי לו לפי ערך מעשיו וזה פשוט. וכן אמרו בזוהר פרשת יתרו (דף צ"ג) וז"ל ואע"ג דלא מכוין ביה זכאה איהו דעביד פקודא דמאריה וע"ש. וטעם גודל השכר של היודע סודות המצות ומקיים אותם יותר ממי שמקיים אותם בלתי ידיעת סודם. הוא לפי שאין האדם יכול להשתלם במעשה המצות בשלימות כי אם על ידי החכמה הזאת וכדי שתבין זה נחקור על מקצת מצות התורה

הנה הדבור ראשון של עשרת הדברות הוא אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ופירוש המצוה הזו הוא שצוונו להאמין ולידע שיש אלוה ממציא כל הנמצאים ומשגיח עליהם ובכלל המצוה הזו לידע סדר הנמצאים ממנו איך הוא ית"ש מסדרם ומניעם ומנהיגם וכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב בראש ספרו וז"ל יסוד היסודות ועמוד החכמו' לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכו' והמצוי הזה הוא אלהי עולם אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית בכח שאין לה הפסק סובב תמיד. וא"א שיסוב בלא מסבב והוא ב"ה המסבב אותו בלא יד ובלא גוף וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלהיך עכ"ל הרי שכתב כי ידיעת סובב הגלגל בכחו ושהוא המנהיג אותו הוא פי' מצוה זו. ולא הזכיר הרמב"ם ידיעת שאר הנמצאים שלמעלה מן הגלגלים לפי שנעלם ממנו מציאותם. אמת כוונתו מבוארת דמצוה זו איננה לבד לידע שיש אלוה כי אם גם לידע סדר הנמצאים ואיך הוא מנהיגם בכחו. ולזה האריך שני פרקים בביאור הענין. והנה לפי זה אין ספק שהמקובלים מקיימים מצוה זו בשלימות יותר מכל אדם. שהרי מלבד ידיעת חיוב מציאותו הפשוט. יודעים גם כן סוד ספירותיו והנהגתו בהם ויחודו בהם שהיא הידיעה הנכונה לעבדו. אמנם העוסק בפשט לבד. לא ישלים מצוה זו על מתכונתה שהרי אין לו ידיעה בדברים הללו כלל וא"א לו לקיים מצות האמנת האלהות כראוי גם מצות האמנת היחוד אינם מקיימים כראוי כי אינם יודעים מהו אחדות השם דאע"ג שכתוב הדר הוא ה' אלהינו ה' אחד. הנה כמה דברים יש שאומרים על כל אחד ואחד מהם שהוא אחד כמו שאומרים על ראש המנין אחד והבא אחריו שני והם כלם שוים וכן מלת אחד תאמר על הסוג וכולל מינים רבים ועל המין וכולל אישים רבים וכן איש אחד וכולל איברים רבים וגוף א' ויש לו ג' קצוות אורך רוחב ועומק ונפש א' ויש לה כחות רבות ועתה אשאלך שתודיעני על איזה דרך אתה מאמין שהשם הוא אחד

שאלתיאל אין אני חושש לדעת הדקדוקים ההם. כי די לי כשאאמין שהשם הוא אחד כמו שנא' ה' אלהינו ה' אחד וכשאני מקבל עלי עול מלכות שמים אני מחשב שהקב"ה אחד בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם

יהוידע עליך אמר קרא בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה והלא אם יאמר אדם כל היום אני מאמין שהשי"ת אחד. מה מועיל לו אם אינו מצייר בלבו איך הוא אחדותו כי האמונה אינה האמירה בפה כי אם התאמת הדבר במחשבת הלב והצטיירו בשכל והאמירה בפה היא להורות מה שבלב ואם לבך מאמין הריבוי אם תאמין שהוא כשאר אחדי עולם מה יועיל לך היחוד שאתה אומר בפיך ולכן ודאי שחייב האדם לבקש לדעת קבלת רבותינו ז"ל על סוד אחדותו באיזה צד תאמר וכמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו' ולפיכך כל חכמי המחקר העוסקים באלהיות השתדלו וחקרו בכלם בעניינים הללו עד שהשיגו לדעת ולהסכים עם המקובלים במקצת פרטי אמונת אחדות האלוה כגון שהוא אחד פשוט מבלי הרכבה ורבוי עניינים מתחלפים אלא אחד פשוט מכל צד ובחינה. והוקשה להם לפי זה ענייני התוארים הכתובים בתורתינו הקדושה שהרי הם מורים עניינים שונים בו. כי ענין הגבורה והיכולת אינו ענין החכמה וענין החכמה אינו הרצון וכן כיוצא בזה ולכן כדי שלא לסתור העיקר הגדול הזה שאלוה הוא אחד פשוט ביארום דרך שלילה דהיינו שנתאר אותו בתואר גבור ויכול להורות שאינו חלש וכן חכם לומר שאינו סכל וכן כלם ועוד אמרו דיותר נכון לשלול החיוב מהשי"ת מלחייב לו דבר ר"ל כי יותר טוב לומר עליו ית' שאינו סכל מלומר שהוא חכם וכן האחרים. ראה עד היכן נדחקו בביאור התוארים כדי לקיים האמונה שאלוה הוא אחד פשוט וזה אמת גמור שהוא פשוט בתכלית הפשוטות וכל שאינו מאמין כן. אין לו אלוה

אבל מה שפירשו בכוונת תארי האלוה הכתובים בתורה טעות הוא בידם. שהתורה לא נתכוונה כלל לייחס התוארים לשי"ת בדרך שלילה וגם לא מצינו שאמרו רז"ל בשום מקום שתארי השי"ת הם בדרך שלילה ואסור לתאר אותו בדרך חיוב גם ענין היחוד שנצטוינו עליו בתורה לא הבינו אותו כלל כי באמת לא יובן ולא יושג כל זה זולת ע"י ידיעת הספי' מה שהוא נעלם מעיני חכמי המחקר ולפיכך נתקשו בהבנת התוארים ופירשו מה שפירשו ואין להאשימם כל כך כי להיותם נעדרים מחכמת הקבלה לא יוכלו להכנס בהשכלת תואריו ית' היאך יתייחסו ויותר רצו להדחק לבארה באופן הנז' מלסתור האמונה של האחדות הפשוט: