ראשית חכמה, אור עולם טז

בענין החנופה והליצנות לעולם יהא אדם תוכו כברו, ולא ידבר אחד בפה ואחד בלב, ויתרחק מהליצנות, ולא יחניף לאדם בעולם, אמר רשב"ל מאי דכתיב (איוב לו, יג) וחנפי לב וגו', בשביל חנופה שחנפו לקרח על עסקי מחלוקת חרק עליהם שר של גיהנם שיניו. אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם, שנאמר (ישעיה ה, כ) הוי האומרים לרע טוב וגו' וכתיב בתריה לכן כאכול קש לשון אש וגומר.

לעולם יפרוש אדם מן החנופה, לפי שהיא שקולה כנגד ע"א וג"ע ושפיכות דמים.

לעולם יפרוש אדם עצמו מן הליצנות, שכל המתלוצץ ענשו גדול, שנאמר (שם כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם וגומר.

לעולם יפרוש אדם מן הליצנות, שכל המתלוצץ אין לו רפואה, שנאמר (דה"ב לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים וגומר.