אוצר המלך סה

עתה, או שיאמר שחקו מפלוני, איני רוצה להודיעו מה אירע ומה היה. וכיוצא בדברים האלו. וכל המספר בטובת חבירו בפני שונאיו הרי זה אבק לשון הרע שזה גורם להם שיספרו בגנותו. ועל זה הענין אמר שלמה מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו, שמתוך טובתו בא לידי רעהו כו': בגמרא פ"ג דערכין [דט"ו ע"א] איתא הכי. כי אתא רב דימי אמר מאי דכתיב מברך רעהו כו' כגון דמיקלע לאשפיזא וטרחו קמי שפיר כו' ואמר קחמנא נברכי' לפלניא דהכי טרח קמאי ושמעי אינשי ואזלין ואנסין לי' תני רב דימי אחוהו דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו איכא דאמרי כו' הא מי מקיימת לעולם אל יספר כו' בא לידי גנותו כו' עיין שם היטב. וקצת יש לעיין מדוע בלישנא קמא אמר שמתוך טובתו בא לרעתו ובלישנא בתרא אמר בא לידי גנותו ויראה לכאורה דבאמת לישנא קמא אדסמיך לי' קאי, אמימרא דרב דימי דסמיך לי' דקאי אמברך רעהו בקול גדול כו' כגון דאזיל לאושפיזא כו'. דנמצא שבח זה שהוא משביחו וחושב לו לטובה הנה הוא רעתו דשמעי אינשי ואנסי לי, ומתסר ממונו, וע"כ אמר בדקדוק בא לידי רעתו ולא לידי גנותו, כי מה לו גנות בזה אבל אך רעה בממונו. אולם לישנא בתרא קאמר לאו בכהאי גונא כלל אלא בכל היושב ומספר שבחו של חבירו ובזו יש לחוש שמא יבוא לידי גנות, וכדברי' רבינו שיבוא לספר גנותו ג"כ, [והגם שרש"י פירש על בא לידי רעתו כן מ"מ יתגן דט"ס הוא וצ"ל על בא לידי גנותו] ובזו לא שייך רעתו: ובזה ניחא לפענ"ד ליישב קושיית בעל סדר הדורות סדר תנאים ואמוראים [אות יו"ד יהודא דחייטי] שהביא בשם הסמ"ג דהא דעל יספר בטובתו של חבירו הוא רק בפני שונאיו, [וקצת תימה דלא הביא כן בשם רבינו כאן שקדם להסמ"ג], וכתב עליו וצ"ע מפרק גט פשוט [דקס"ד ע"ב] בהא דר' שמעון ברבי פסק, סדרא קמי' דרבי, אמר רבי כמה מיושר כתב זה אמר לי' יהודה חייטי כתבי' אמר לי' כלך מלשון הרע כזה דתניא אחוה דרב ספרא לעולם כו' בא לידי רעתי, והרי התם לא הי' בפני שונאיו ואפי' הכי חשיב לי' רבי לשון הרע. יעיין שם מה דדחק לתרץ דרבי אמר כן לבנו ר' שמעון לבל ירגיל עצמו בשבח חבירו פן ישבחו בפנו שונאיו עיין שם

ולפי מה שכתבתי הדבר נכון. דעד כאן לא כתב הסמ"ג ורבינו בפני שונאיו. אלא למה דהם כתבו הטעם שלא יספר בשבחו שמא יבוא לספר גם בגנותו, והיינו כלישנא בתרא ולא כלישנא קמא, דאיירי לישנא קמא דמענין הטובה יגיע מאליו רעה לזה ולא גנות, בזו ודאי אין הבדל בין אוהב לשונא ואדרבה באוהב נקל יותר לבוא לידי רעה ממה שיגיד לשונא. כי השונא לא יבוא אליו באושפיזו לכלות ממונו, משא"כ שאר כל אדם אהובים ואוהבים ג"כ אשפיזא לא יציל נפשו מהם. וא"כ אתי שפיר דהתם בב"ב פרק גט פשוט] קאמר כלך מלשון הרע כזה דתניא אמר רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם כו' בא לידי רעתו. והיינו כלישנא קמא דקאמר רעתו ולא גנותי, והיינו משום דמטובה זו יוצמח רעה. וכן בדמיון כתב מיושר דאמר לי' יהודה חייטי לכתבי' אף דהוא שבח אליו מ"מ הוא רעתו דעל ידי כן כל כתב נבחר יביאו ליהודא חייטי לכתבו. ואין לשון הרע גדול מזו ואף מפני אוהביו אסור. אולם רבינו והסמ"ג דכתבו בפני שונאיו דוקא. איירי בטעם הב' ולא כלישנא קמא. ואתי שפיר כן נראה נכון

מיהו יש לדקדק לפי זה דאין דברי רבינו מדוקדקים במה שכתב וכל המספר כו' בא לידי גנותי, ועל זה אמר שלמה בחכמתו מברך רעהו כו' בא לידי רעתו ע"כ. שזיווג ב' העניינים דמתחלה זכר בא לידי גנותו ובפני שונאיו דוקא והיינו כפי הטעם הב' שיספרו ג"כ בגנותו. וא"כ איך כתב ועל זה אמר שלמה כו' והרי מפורש בגמרא דקרא דשלמה מברך כו'. היינו כהאי דאושפיזא דמתוך טובתו בא לידי רעתו ולא לידי גנותו, וכן סיים רבינו בא לידי רעתי. ואיך כתב ועל זה אמר שלמה בחכמתו כו' משמע דהוא ענין אחד עם הקודם, ויש ליישב וצ"ע: סליקא לה הלכות דעות. לנו למושעות. כצפרים עפות כן יגן עלינו ד' צבאות תכלה שנה וקללותי' שנת תשעים ותשעה וחמש מאות ותחל שנה טובה וברכה שנת חיים, ושלום שנת חמשת אלפים ושש מאות לבריאת העולם