אוצר המלך קיח

קנים רואין אותה כאלו היא של מתכת

[יא] וראיתי בחידושי הריטב"א שם כתב, ואפשר דנקט מתכת לגוזמא בעלמא אי נמי לאשמעינן שאם דקה כ"כ שאפי' של מתכת אין יכולה לקבל אריח פסולה וכן פירש מוה"ר [הוא הרא"ה] ע"כ דבריו. וצ"ל דוחקו בזה, לא מדלא אמר כאלו היא בריאה, דזה לא שייך שם דליכא במינו בריאה וכמ"ש בגמ' [שם י"ד א'] היינו דאשמעינן בהך בבא יתירה וע"כ צריך למינקט מין אחר. רק ר"ל דהו"ל למימר כאלו הוא של עץ כמו שהם כל קורות דעלמא ואין עושין קורה של מתכת כלל, ועל זה אמר כנ"ל, ולפי דברי האי נמי בדוקא אמר שם סתם מתכת ולא שפודין ש"מ, דאין רואין אלא כאלו היא באותו העובי של מתכות ולא יותר ובאותו העובי במתכת בעינן שתהא יכולה לקבל אריח, וצ"ל אע"ג דר"י שם לא צריך בבריאה היינו משום דרואין כאלו בריאה וכמ"ש רש"י [שם י"ד א'] ד"ה בריאה. וחד רואין אמרינן. בשל עץ דקה רואין כאלו היא עבה ובריאה אבל בשל קש וקנים דליכא במינו בריאה, וצ"ל רואין כאלו הוא מין אחר אם גם במין אחר באותו עובי לא יכול עוד לקבל אז צ"ל עוד רואין כאלו הוא עבה, תרי רואין לא אמרינן, וע"כ לא אמרינן כאלו עץ רק כאלו מתכות דרואין כאלו הוא מין היותר חזק וקשה, וחד רואין אמרי' ולא תרי לומר עוד כאלו עב יותר מכמותו וכשפודין של מתכות אך הרי בתוספתא דהכא אמר רואין כשפודין

[יב] אבל באמת דבר זה אי חרי רואין לא אמרינן. הוא פלוגתא דתנאי רשב"א ור"י בשריב"ב [שם י"ט ב'] גבי אבן עגולה ע"ש ולריטב"א הנ"ל ר"י ממשנה הנ"ל ס"ל כרשב"א דלא אמרינן. וא"כ ראוי להיות הלכה כן דהם תרי לגבי חד. והרמב"ם [פי"ז משבת הל' כ"ח] כתב בסתם אבן גדולה ולא חילק בין מרובעת לעגולה, משמע דס"ל שגם עגולה מהני וכר"י בשריב"ב דאמרינן תרי רואין. וכן מה שאמר שם או תל כו', לפ"ד רש"י שם ד"ה אמרינן תל כאבן עגולה ע"ש מבואר ג"כ כן [אלא דבריטב"א שם בשם ויש שתירץ והראב"ד כתב דתל כאבן מרובעת ומהני לדברי הכל, אבל הוא דחה זה ע"ש וסתימות ד' רמב"ם כן. ועיין בתב"ש [סי' ל"ה ס"ק מ"ז] ע"ד המ"ב בב' כיסין דורדא דתרי רואין לא אמרי', כתב דאין לזה שורש בש"ס דלא נמצא רק בעירובין י"ט ואינו ענין לכאן ע"כ. והי' לו לומר דעדיפא דגם שם בעירובין תליא בפלוגתא ורמב"ם פוסק כמ"ד דאמרינן. ומיהו י"ל טעמו דרמב"ם משום דבמחלוקת שקולה בשל סופרים הלך אחר המיקל כמ"ש [בע"ז ו' סע"א] ושם הוי קולא אי אמרי', ובהא דורדא הוי זה חומרא. וכיון דאיסור חיסור כיס הורדא הוא רק משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור ע"ש בתב"ש שם, ואיסור זה הוא רק מדרבנן כמבואר ובנדרים ט"ו א] ואזלינן בזה להקל לאידך גיסא. אבל זה אמת דאינו עני לההיא דלא דמי זה לזה כלל והם עניינים ש שנים. ומיהו עי' בתשובת חו"י [ס"ס מ"ו] מביא הרבה דוגמאות מש"ס בכמה עניינים דחד אמרינן תרי לא אמרינן יעו"ש, ויש להוסיף עוד הרבה על דבריו וקצת חידוש שלא העיר מפלוגתא דתרי רואין הנ"ל

[יג] אך באמת נראה לי דלא פליגי הני תנאי אלא התם. דהני תרי רואין שניהם מענין אחד נטילת בליטת העגול לעשותו מרובע ונטילת העובי שבאמצע לעשותו דיומד. ובכהאי גונא ס"ל לחד מ"ד דאמרינן כיון דענינם שוה ואידך פליג גם בזה. וכיוצא בו הוא ג"כ רואין דבמשנה הנ"ל כאלו הוא חזק שיוכל לקבל אריח אם מצד העצם שהוא מין חזק ואם מצד העובי וי"ל ג"כ דמהני. והא דלא נקט כאלו עץ משום דאז היה צ"ל עץ עב בכמדת הקש או הקנה ל"מ דג"כ לא יקבל אריח. וע"כ אמר טפי מתכות לקצר הלשון דבזה בסתם סגי דסתמא דמתכות כעובי קש וקני שפיר יוכל לקבל, ולא בא למעט כלל דק ביותר. וכיוצא בו כתבתי זה זמן רב בתשובה לענין תרי רואין בטריפות דלא אמר המשאת בנימין דלא אמרינן. אלא כשהם ענינים שוים ולא כשהכל ענין אחד] ותנא דתוספתא דהכא שפיר בדיוק נקט שש"מ ולא סתם מתכות או בריאה, דהקוצים בריאים או מתכות הדק ביותר וקל שיכול הרוח ג"כ להגביהו, צריך עוד לרואין כאלו אבנים כבושים להשוותן והוה לי' תרי רואין בענינים שונים. רואין כאלו חזקים וכאלו כבושים באבנים ותרי רואין בכה"ג לדברי הכל לא אמרינן, ומשום הכי אמר שש"מ דהם עומדים מעצמן בשוה ואין צורך לכבשם על ידי אבנים ור"ל דרואין אותם כאלו עומדים בשהוה כשש"מ שאי אפשר לרוח להגביה איזה מהם, וחד רואין חשיב אפי' יהיו קוצים הללו דקים ביותר וכשפודין של מתכת היינו עבים כוון שהכל ענין