אוצר המלך קיד

בפנים וכלים בחוץ טהורים [והכל דבור אחד ונמשך יחד] דאפי' בחלונות כו' וסדק לא עדיף מחלונות וזה פשוט בכוונתו ולא כהגהות כל הגדולים הנ"ל. ומבואר דמשמע ליה בפשיטות לשון בית אכתלים עד שלא הוצרך לפרשו בתחלת דבריו. אבל אח"כ דחאו מכח קושיתו הנ"ל והראב"ד שם ריש הל' ז' ד"ה אכסדרה יישב זה במ"ש דשאני סדק דסופו להבנות ע"ש] ומפרש אגג. והרמב"ם לא נראה לו לפרש לשון בית אגג לבד. ע"כ מפרש דקאי אתרוייהו דהגג עם הכתלים נקרא בית והכל הוא בכלל סתם לשון הבית שנסדק, ומבואר מדבריו דס"ל דסדיקת גג לבד לא מהני רק בצירוף הכתלים

וראיתי במשניות טהרות חלק א' הנדפס מחדש בווילנא עם הוספות הרבה שם מובא מספר שושנים לדוד, דע"כ הרמב"ם לאו דוקא אמר דמאי נ"מ בכותל כיון דהאוהל נחלק. ומוכרח ג"כ מדין אכסדרה במשנה ב' שכתב רמב"ם דהסדק בכל התקרה וע"כ דהא דנקט כתלים הכא הוא משום רבותא דסיפא דטמאין גם בכה"נ ולמדו מהתוספתא דקתני כותל שנסדק יעו"ש. והם דברים שלא ניתנו לאמר במשמעות לשון הרמב"ם כלל. דלשון וזה כשנסדק כו' שכתב בפירוש המשנה הנ"ל משמע דדוקא קאמר. וגם ממה שכתב [בריש משנה ב'] באכסדרה זה הסדק אמנם הוא בגג האכסדרה משמע דבא לומר דהך סדק דאכסדרה אינו כסדק דלעיל בבית. וכן בחבורו שכתב לשון הנ"ל בבבא דרישא מבואר דדוקא אמר דאי לרבותא דסיפא הי"ל לומר זה בסיפא ובלשון אפי', כיון דנסדק דרישא אינו כן וגם מנא ליה הך רבותא. ומה שכתב מהתוספתא לא עיין בתוספתא עצמה כפי הנראה רק העתיקו מראב"ד ודומה שכן הוא בתוספתא שלפנינו ולגירסת הראב"ד קאי אכותל לבד והרמב"ם ודאי לא גריס זה רק כלפנינו. וכן מדברי הר"ש שם מבואר דלא גריס כן כנ"ל, וגם באור הגנוז הנדפס מחדש נוסחות מתוספתא עתיקתא כתב יד ישן הוא בזה כלפנינו. ומה שכתב דמה נ"מ כו'. תמוה לפ"ד שאין שום טעם להועיל בזה שנסדק גג לבד מנסדקו גם כתלים עמו. א"כ מה רבותא יש בזה בסיפא

ז) אבל באמת טעם החילוק בזה פשוט לפ"מ שכתב הרמב"ן [נדה נ"ז א] ד"ה הפרעות בשם הראב"ד אהא דפרעות אפי' יש אויר מבדיל ביניהם אם יכול לקבל מעזיבה חשוב אוהל שלם. וגבי קורות הבית תנן [בסוכה, כ"ב א' מייתי ברייתא דוקא כשאין פותח טפח ומשום דשם קאי אעליונות כבין התחתונות דרק כשאין פותח טפח לא אמרינן חביט רמי. וממילא שמעינן מזה לקורות הבית לבד דאין צריך אויר פותח טפח דוקא להפסיק. ועי' בהשגות הראב"ד [פט"ז מהלט"מ ריש הל' ו] כתב כן להשיג על דברי רמב"ם שם ובכסף משנה שם כתב שגם דברי רמב"ם כן ע"ש, ולשון תנן שכתב כאן וכן כתב להלן כונתו ללשון המשנה דמייתי שם] שאפי' אין ביניהם טפח ביניהן טהור ואינו כסתום. ותירץ דשאני פרעות שהכל מכותל אחד הוי חיבור ומשלים אוהל שלם ע"ש, ויש לומר זהו שם בקורות דקאי כשאין עליהם מעזיבה והר"ש פרק י"ב ריש משנה ה' כתב שאין עליהם תקרה כלל. והוא מדברי רש"י סוכה שם ד"ה שאין ע"ש. והנסרים שכתב רש"י הוא התקרה עי' ב"מ קי"ז א] והקורות מונחים לבדם על גבי הכותל מפורדים ואין להם חיבור עם הכותל. אבל כשיש שם תקרה ומעזיבה הם מחוברים יחד עם הכתלים. וע"כ כשנסדקה תקרה לבדה הרי ב' חלקי התקרה יוצאים מכותל אחד ודמי לפרעות ואבנים היוצאים מגדר וכותל אחד, דלא מהני אויר כ"ש להפסיק. וע"כ מצריך שפיר בזה גם סדיקת ב' הכתלים כולם עד הארץ דאי נשאר קצתו של הכותל אחד שלם, הרי עדיין מחוברים יחד ע"י יציאתם מקצה הכותל הא'. ודברי רמב"ם נכונים בזה בטעמן

ה) ומה שכתב מאכסדרה. בגוף הדבר מה שכתב רמב"ם בפשיטות לפרש סדק דאכסדרה אגג כנ"ל ולא כמו שכתב בבית. אף שלשון המשנה בשניהם סתם, וגם בחבורו שם הלכה ז' כתב אכסדרה שנסדקה כו' שהרי היא ב' אהלים זה בצד זה ואויר ביניהם שהרי הסדק בכל התקרה ע"כ. הנה פתח בסתם כלשון המשנה וסיים בסדק התקרה וגם שינה בלשון דגבי בית כתב ב' חלקים כנזכר לעיל וכאן כחב ב' אהלים. והיינו דשם אוהל הוא על הגג המאהיל לבד ושם דהצריך הסדיקה גם בכתלים קראן חלקים וכתב זה לומר שהסדק על פני הכותל כולו עד הקרקע שנחלקו זה מזה לגמרי לב' חלקים. וע"כ טעמו בזה דזהו עיקר החילוק שבין בית ואכסדרה דכאן. דהשם בית הוא על הכתלים עם הגג כנ"ל, והשם אכסדרה לפי דברי רש"י [עירובין צ' ב] ד"ה