עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים פה

Orach leChaim 85 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אחר לשון הכתוב ועל דין אבא לא פירש כלום ונראה דאבא הוא חכמה ולפי שאמר לו אין נבון וחכם כמוך וכך הכריזו וקראו לפניו דין אבא למלכא כלומר זה הוא החכם של מלך ואב הוא חכמה ורך הוא מלך וזהו אברך לפי פירוש התרגום דין אבא למלכא

ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים עיין פי' רש"י ז"ל וז"ל לקמצים קומץ על קומץ יד על יד הי' אוצרו וזהו הפירוש פירשו ז"ל לפירוש של אנקלוס שפירוש אוצרין אבל יש לדקדק מה בא הכתוב ללמדינו בזה שהי' אוצרין קומץ על קומץ ואפשר לומר פירוש הכתוב כפשוטו ותעש הארץ כמו ועשת את התבואה לשלש השנים שהוא לשון פרי ואח"כ אמר נקמצים ר"ל שהיו זורעין בשבע שני השבע כל מקום שהי' הקרקע פנוי' בלי בנין כלל אפי' שהי' קרקע כ"ש ולא הי' יכולין להוציא ממנו אלא כדי קומץ בלבד הי' זורעין אותה ומוצאין ממנה כדי קומץ ולא הי' מניחין שום מקום פנוי וזהו ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים

ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאוד עד כי חדל לספור כי אין מספר להבין דחמר כחול הים הוא בודאי דרך גוזמא כי מלא כל ארץ מצרים לא יספיק לחול הים והאיך כתוב בפסוק דרך גוזמא וגם עיין פי' רש"י ז"ל עד כי חדל לספור הרי זה מקרא קצר וצ"ל הסופר לספור ונראה דהנה הצדיק שעובד השי"ת תמיד בכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ומקשר תמיד את מחשבותיו אליו ית' בתחילה הוא רואה שיהא בלי פני' ח"ו ומחשבת חוץ רק לה' לבדו ואח"כ כשיעשה המצוה צריך לעשות ביראה גדולה כי אי אפשר לקבל שום שפע מלמעלה רק על ידי צמצום תחילה כמו שאמר הרב הקדוש בוצינא קדישא מוה' דוב בער זללה"ה על פסוק האותי לא תיראו וכו' אשר שמתי חול גבול לים ומאי רבותי' הלא השי"ת ברא כל העולמות וכולן כאין נגדו אלא שאי אפשר לקבל שפע מהשי"ת אלא כשמצמצם עצמו תחילה כמו שבים תחילה החול גבול סביב הוא הצמצום ואח"כ התפשטות הים כן כשאנו רוצים לקבל ממנו ית' שפע צריכין לקבל מדת יראה בשלימות הוא הצמצום ואח"כ יוכל לקבל התפשטות החסדים וזהו האותי לא תיראו וכו' אשר שמתי חול גבול לים וא"א לקבל אלא בענין זה ודפח"ח ואחר כך כשעובד השם יתברך ביראה בא נו שפע גדול ובהירות מלמעלה וכשהצדיק עובד השם יתברך בכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו ובכל הדברים הגשמיים אפילו דברים המותרים ועושה מצות תמיד כשמקיים בכל דרכיך דעהו צריך לראות שיהא תמיד במדריגת מ"ה ולא יתגאה ח"ו מחמת שעושה מצות הרבה בכל הדברים כמו שכתבתי פי' המשנה אם למדת תורה הרבה אל תחזק טובה לעצמך כי לכך נוצרת ע"ש וכשרואה תמיד שיהי' בבחי' מ"ה ועובד הש"י ביראה הוא הצמצום והוא בבחינת מה ועובד הש"י בכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו בכל הדברים הגשמיים אף בדברים המותרים אז הוא ממשיך שפע גדול ובהירות מעולם התענוג בכל עת וזה שאמר ויצבר יוסף מי שהוא בבחי' צדיק עשה צבורין גדולים מצות ומעשים טובים בכל עת בר ר"ל בבר לבב בלי שום פני' ומחשבת חוץ כחול הים ר"ל במדת היראה הוא הצמצום הרבה מאוד ר"ל שעושה מצות הרבה בכל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו אף בדברים הגשמיים המותרי' נמצא עושה מצות הרבה מאד ומאד גימטריא מ"ה ר"ל שעושה הרבה מצות והוא בבחי' מ"ה עד כי חדל לספור ר"ל שעושה מצות הרבה ומקבל בהירות גדול ותענוג גדול בכל עת נמצא הוא תמיד בעולם התענוג ותענוג תמידי אין תענוג כמו שאמר הרב הקדוש בוצינא קדישא מ' דוב בער זללה"ה וכדומה לי ששמעתי בשמו פי' הפסוק על ולתבונתו אין מספר הוא לשון ספיר והארה ותבונה הוא עולם התענוג ותענוג תמידי חין תענוג וזהו אין מספר עכ"ד ודפח"ח וזהו שאמר שעושה מצות הרבה עד כי חדל לספור ר"ל שחדל מלקבל הארה ותענוג כי אין מספר ר"ל אין תענוג בתמידי כנ"ל

וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב וכו' עיין פירש"י ז"ל מכאן שאדם אסור לשמש בשני רעבון והוא גמרא תענית דף י"א ואיתא שם תנא אם הי' חסוכי בנים מותר והקשה הב"י ז"ל היכא יניף מכאן דהרי יוסף