אורח לחיים ח

נאמן הוא שגופו משכן לשכינה והיכל ה' הוא שהוא נקי מכל סוג וחלאה ולכן פה אל פה אדבר בו וי"ל שהוא ע"ד וימלאו הבית מפה חל פה שר"ל שהי' מלא בכל מקום וגם כאן ר"ל שהדיבור יש לו מקום להתכשט בכל חדרי לבבו בלי שום תערובות דבר אחר החוצץ ולכן הוא רואה במרחה ולא בחידות וכיון שכן יפה עשה לפרוש מן האשה לייחד בית ומשכן לשכינה ויתכן לפרש דה"ק בכל ביתי נחמן הוא פא"פ ר"ל שאין בבית הזה מפה אל פה דבר אחר רק כולו לה' לכן אדבר בו

וגם אני שמעתי בשם המפורשים ענין נחמד לפי שיש שני עניני נבואה יש שהוא מוכן לנבואה מצד עצמו שלפי תוקף קדושתו ופרישתו עד להכניא הוא ממשיך על עצמו רוח קדושה ושפע נשואי ויש שחין נבואתו מצד עצמו רק השעה צריכה לכך שמהצורך לשלוח נביא אל הדור להודיעם איזה ענין או להעיר אזנם למוסר ולדעת המעשה אשר יעשון ומגלה סודו אל עבדיו הנביאים אף שאין הנבואה חלה עליהם מצד עצמותם מ"מ מאחר שיש בה צורך לעולם הוא בוחר במי שהוא ראוי ביותר וההפרש הוא כי הנביא שנבואתו מצד עצמו טעון פרישה וטהרה ביותר משא"כ אם הוא נביא רק מחמת שליחותו לדור ועוד יש הפרש אחר שאם הנביא מצד עצמו נבואתו מפורשת משא"כ אם אינו רק מצד הדור ועד"מ אם המלך שולח אגרות לבני מדינתו עם שליח אז אם השליח הוא שר מבני ביתו של המלך ואנשי עצתו אז אין הענין נעלם ממנו ומוסר לו האגרת פתוחה אכל אם השליח אינו מבני ביתו ואנשי סודו כ"א חפץ בו המלך שיהי' שליח לעם אזי נותן לידי חגרת חתום וסתום מה שצוה לעם והקוראים המשכינים ומבינים בעם הם מכירים ברמיזותיי איש חיש ממלאכתו אשר המה עושים ולכן משה שהיה רוצה להמשיך עליו שפע הנבואה הוצרך נקדש עצמו כשרפים ופירש מן האשה ואמנם גם אהרן ומרים היו נביאים רק שנבואתם היתה לצורך שעה כדכתיב הנגלה נגלתי במצרים ונא עשו פרישה והם טעו וסברו שגם נבואת משה הוא עד"ז הוא נביא בשביל הדור ולכן אמרו הרק וכו' וע"ז השיבם השי"ת חם יהיה נביאכם כלומר אם היה משה ג"כ נביא בשבילכם לצורך הדור כמותכם אז היה במראה וכו' והיתה נבואתו סתומה נא כן עבדי וכו' במראה ולא בחידות וכו' ולפי שנבואתו מצד תוקף קדושתו יפה עשה שפירש מן האשה והסכימה דעתו לדעת המקום והוא יפה אף נעים

וגם לפי זה מובן היטב מה שנבואת משה היה בזה הדבר לפי שנבואתו היתה מבוארת ואין לנטות ממנה ולכן אמר אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל ופי' רש"י לא פחות ולא יותר משא"כ הנביאים נתנבאו בכה לפי שנבואתם סתומה ויש לנטות לכמה ענינים כמו דבר שנחמד ע"ד משל שיש להמשיל בו ענינים רבים וכמו רואה במראה שאם היא אספקלריא המאירה אין נראה בה לכל אדם כ"א המראה האמיתי משא"כ אם אינו מאירה מתהפך לכמה גוונין הכל לפי ראות עיני המסתכל בה אם הוא טהור עינים או אם עיניו כהות או חרוטות כ"א רואה את הנראה לפי ראות עיניו ולכן משה נתנבא ג"כ לפעמים בכה במקום שהיתה נבואתו לצורך הדור וכמ"ש הכתוב ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וכו' וענין עב הענן הוא מסך מבדיל ואספקלריא דלא נהרא ובמקום אחר כתבתי לפרש מ"ש הכתוב וגם בך יאמינו לעולם ופירש רש"י בנביאים העתידים לבא וכתבתי הענין כי נבואת משה היה ע"ד התלבשות הנבואה בו ולכן אמר זה הדבר משא"כ נבואת כה אינה דרך התלבשות רק שהנביא שמע מפי הגבורה שמדבר עמו אבל אינו מדבר בו ובהגלות מלכינו על עמו ישראל ללמד אותם דרכי ה' אלמלי לח ראו אז רק הדרגת נבואת משה שהוא התנבא בזה הדבר שהוא ע"ד התלבשות ושכונה מדברת מתוך גרונו לא היו מאמינים לעתיד בנביא שמתנבא בסגנון אחר כלל ולכן לפרקים הראה הקב"ה שגם משה מתנבא שלא ע"ד התלבשות רק בלשון כה שהוא שהשכינה מדברת וחזנוי תשמענה את הקול מדבר עמו ואז יאמינו בנביאים שאחריו ג"כ כשיתנבאו בלשון כה וז"ש הפסוק הנה אנכי בא אליך בעב הענן שהוא יראה הנבואה שלא ע"ד רגילותך שתהי' הנבואה מתלבשת בך בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך ר"ל שישמע העם שיש שני מיני מדרגת נבואה כי לפעמים סגנון הנבואה לדבר עמך וגם בך שאתה מוסיף ע"ז שגם אני מדבר בך ומתלבש בך