אורח לחיים סט

אברהם ויצחק מן האותיות של המקום לקח וישם מראשתיו ומלת מראשתיו כתב חסר וא"ו וזהו מראש תי"ו והמשיך על עצמו מדת יראת ה' הכלולה מראש עד תי"ו ואחר שהמשיך על עצמו שלא לירא מיראה תחתונה רק מיראת ה' ושכב במקום ההוא ויכול להיות שעשה פעולה גשמיות ג"כ ועשאן כמין מרזב כי מה שנוכל לעשות פעולת הטבע יש לעשות אבל אין להאמין בפעולה הגשמיות ויחלום וכו' וכיון שראה יעקב כל מה שראה בחלום הכל אהבה גדולה והבטחות מן השי"ת וראה ג"כ שירא במקום הזה מחיות רעות יראת דין ועונש וע"כ המשיך על עצמו יראת ה' חמר אין זה כלומר חין זה המקום כי אם כללות אהבה ויראה ביחד וזהו אין זה כי אם בית אלהים מן הדינין וזה שער השמים ממדת אהבה הנקרא שמים מחמת אהבת גדולות שהבטיחו השי"ת במקום הזה והמקום כלול משניהם מאהבה ויראה ונטה כלפי חסד וקרא את המקום בית אל וכמו שאמרו רז"ל במס' פסחים דף פ"ח לא כאברהם שכתוב בו הר וכו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית וכו'

וישכב במקום ההוא וכו' והנה ה' נצב עליו ויאמר וכו' ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים ונראה דהנה הרב בוצינא קדישא החסיד המפורסם מוהר"ר דוב בער זצלה"ה חמר שאדם צריך להמשיך עליו מדת יראה וכשיש לו יראה בשלימות ממילא שורה עליו מדת אהבה כי מדת יראה הוא בחי' נוק' ומדת אהבה הוא בחי' דכר ודרכו של איש לחזור אחר אשה וז"ש ועתה ישראל מ"ה ה' אלהיך שואל מעמך כי חם ליראה וכו' ואהבה בא לו ממילא ע"כ והנה האדם שבא לו יראה מאיזה דבר צריך להפשיט עצמו מאותה יראה ולדבק עצמו ביראת ה' שור היראה ויחשוב מה לי לירא מנברא יראה שפילה טוב לי לירא מה' שהוא עיקרא ושרשא דכל עלמין והנה יעקב אבינו ע"ה הי' ירא בכאן מפני חיות רעות כמו שפי' רש"י ז"ל וישם מראשותיו עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות כ"כ ומפני שהי' ירא עשה פעולה גשמיות מה שאפשר ואח"כ המשיך על עצמו מדת יראת השם בשכבו שם ומדת יראה נק' מקום כמ"ש בזוהר דף קמ"ח וז"ל ויפגע במקום למלכא דאזיל לבי מטרוניתא בעי למיפגע לה וכו' ע"ש וזהו שאמר ויפגע במקום ר"ל שהי' שוכב במדת יראה שנק' מקום ואמר אח"כ ההוא לשון מועט כפי' רש"י ז"ל באותו מקום שכב אבל י"ד שנים וכו' הי' עוסק בתורה ר"ל בבית עבר אותן הי"ד שנה לא שכב במדת יראה כמו שעשה כאן אבל היה משביע א"ע בדברי תורה שהוא למעלה מן היראה ומאחר שהמשיך על עצמו מדת יראה ושכב חלם לו והנה ה' הוא מדת אהבה הוא שורה עליו כי הוי' הוא מדת אהבה שורה עליו כי דרכו של איש לחזור אחר אשה ומאחר שהמשיך עליו מדת יראה בשכבו חלם לו שמדת אהבה שורה עליו והבטיח נו כל הבטחות של אהבה וז"ש ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ר"ל יש ה' שם הוי' מדת אהבה במקום הזה במדת יראה שוכן מדת אהבה ג"כ ואנכי לא ידעתי ר"נ שאם ידע היה ממשיך על עצמו יותר מדת יראה והי' יכול להשיג יותר מדת אהבה ועיין באור החיים שפי' כך ואנכי לא ידעתי לפי דרכו וכיון שראה שמחמת מדת יראה שהמשיך על עצמו זכה שה' מדת אהבה שורה עליו והבטיח לו כל הברכות התחיל להמשיך עליו עוד מדת יראה וז"ש וירא ר"ל שהי' ממשיך על עצמו מדת יראה ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה וכו' דהנה הרב המגיד זללה"ה אמר פי' קול קורא במדבר ר"ל לחשיבות של הקול בדיבור אבל קול בלח דיבור אין לו חשיבות וקורא לשון חשיבות כמו קרואי העדה וכו' ע"כ ועיין בסידור האריז"ל בפירוש שהכל נהי' בדברו ע"ש וזה הוא מדת יסוד וז"ש אין זה ר"ל אין חשיבות של זה רק כשהוא בית אלהים ר"ל כשהוא במדת יראה הנקרא בית וזה שער השמים ר"ל מדת יראה הוא שער כמ"ש זה השער לה' השמים לבוא ע"י זה למדת אהבה הנקרא השמים כי עי"ז שהמשיך על עצמו מדת יראה זכה שהי' שורה עליו שם הוי' שהוא מדת אהבה וזהו שקרא אח"כ למקום ההוא בית אל כי אל הוא חסד מדת אהבה ויראה נק' בית אל ר"ל בית של חסד מי שיש בו יראת ה' בשלימות שורה עליו מדת אהבה כי דרכו של איש וכו'.