אורח לחיים שצד

יודע היכן קבור שנ' ולא ידע איש את קבורתו זה משה שנקרא איש שנא' וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים וכו' המאמר הזה אין לו פי' כלל לומר שנכתב בתורה ולא ידע איש את קבורתו ללמדנו על משה רבינו גופי' שלא ידע אחר מותו את קבורתו ומה הי' מקום לטעות ולומר על משה רבינו גופי' שידע קבורתו עד שהוצרך לכתוב בתורה ללמד שגם משה לא ידע ונרא' לומר דרש"י ז"ל בחומש מביא פלוגתא בפסוק וימת שם משה אפשר משה מת וכתב וימת שם משה אנא ע"כ כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע ר"מ אומר (בגמרא איתא ר"ש אומר) אפשר סה"ת חסר כלום והוא אומר לקוח את ספר אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע ע"כ והוא מהגמרא דמנחות דף ל' ורש"י ז"ל מביא דברי ר' מאיר באחרונה לומר שהקב"ה אומר ומשה כותב בדמע ובאור החיים החליט וגזר ואמר כדיע' זו שהקב"ה אומר ומשה כותב בדמע ומסיים שם בפסוק וימת שם וכו' ולא ידע וכו' והעיקר שכל הספר תורה כולה כתבה משה וכאומר השלימו בדמע עכ"ל ולפי דברינו הנ"ל שבאנו התיבות ויקבור אותי בגיא מול בית פעור הודיע לנו הכתוב סימן מקום קבורתו ביראה תתאה שהי' בחייו מלתא זוטרתא לגבי' ומיראה זו זכה בחייו לכל המעלות ועכשיו בחי' הדעת שנו נגנז ונקבר ביראה תתאה כמו בתחילה קודם שבא משה לעולם כי בסוף מעשה היראה תתאה יש בה כח תחילת המחשבה ויוכל כל א' וא' בבחירתו ובעזר אלהיו לבא ג"כ למדרי' משה ועל כן הי' אפשר לטעות ולומר שמשה רבינו שהי' שומע מפי הקדוש ב"ה וכותב הדברים ויקבור אותו בגיא מול בית פעור שהי' הוא בחייו יודע פירוש הדברים של ויקבור אותו וכו' שהיה הקב"ה אומר והוא כותב וא"כ הוה ידע משה רבינו בחייו האיך יהי' בחי' הדעת שלו קבור ביראה תתאה ולכך הודיע לנו הכתוב ולא ידע איש זה משה לא ידע את קבורתו כלומר שביראה תתאה הנקרא א"ת שכלולה מ"א ועד תי"ו שם קבורתו לומר ולהודיע שאף משה שהיה שומע מפי הקב"ה אלו הדברים וכותבן בתורה אעפי"כ לא ידע לפי שהי' כותב בדמע לש' מעורב כשהי' כותב הי' מעורב בחי' הדעת שלו ולא היה יודע מה שכתוב ואשר הוכרח לרב חמא בר חנינא לדרש זה שהי' קשה נו שמלת איש ומלת את הוא מיותר לגמרי אם הוא כפשוטו והול"ל ויקבור אותו וכו' ולח ידעו קבורתו בשביל זה הוכרח לדרש זה שקאי על משה שגם משה הנק' איש לא ידע ששם בא"ת ביראה תתאה הנק' את שם הוא נגנז כנ"ל

סיום התורה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וכו' ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל עיין פי' רש"י ז"ל ולכל היד החזקה שקבל הלוחות בידו ולכל המורא הגדול נסים וגבורות שבמדבר לעיני כל ישראל ששיבר הלוחות לעיני כל ישראל שנאמר ואשברם לעיניכם והסכימה דעת הקב"ה ולפי פי' רש"י ז"ל מה מעלות משה שקיבל הלוחות בידו הלא הגבורה אינו מעלה של אדם כמ"ש ואל יתהלל הגבור בגבורתו ועיין בחור החיים שמנה מעלות ולכל היד החזקה קריעת ים סוף ולכל המורא הגדול אמונת ישראל במשה במעמד הר סיני שאמרו דבר אתה עמנו וגם זה אינו מעלת משה אלא מעלות ישראל במשה שהאמינו בו ואפשר לומר ולכל היד החזקה שעשה משה מדעתו הגבורות ושיבר הלוחות והסכים הקב"ה ולכל המורא הגדול ואמרו באגדה של פסח ובמורא גדול זו גלוי שכינה וכתבתי שם כי השכינה היא מדת מלכות ובניסים שעשה הקב"ה למצרים במצרים ושידד כל המערכות ומזלות והכשפים נתגלה מלכותו ית' שמלכותו בכל משלה אף בקליפות וזהו גלוי שכינה שמדת מלכותו נתגלה לעין כל וכן בכאן אנו נאמר מעלת משה שלא קם נביא כמוהו שהיה בעלה דמטרוניתא ומדת יראה מדת מלכות מלתא זוטרתא לגבי' ומנהיג מדת מלכות כרצונו וזה ולכל המורא הגדול ר"ל גלוי השכינה שנראה במשה שנתגלה מדת מלכות ומנהיג מדת מלכות כאשר חפץ וכאשר גזר אומר כן יקום ואמר אשר עשה משה לעיני כל ישראל דהנה אמרו ז"ל משה זכה לבינה היא עונם התשובה עולם הענוה גם איתא בתיקונים תקונא שתין ותשע דף קי"ב ואתפשטותי' הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא עד שיתין רבוא לאשלמא כלהו מפגימו דילהון ע"ש וידוע שתלמידי חכמים נקראים עיני העדה ומחמת שזכה לבינה עולם התשובה ואתפשטותי' בכל