אורח לחיים שנא

פ' בא נגוף ורפא נגוף למצרים ורפא לישראל למצרים הי' פנים של זעם ולישראל פנים שוחקות וזהו ויוציאך בפניו ר"ל ב' פנים ר"ל היציאה ממצרים הי' בבחי' שני פנים לישראל פני רחמים ולמצרים פני זעם ואשר אמר ויבחר בזרעו דקאי על ישראל שהם זרעו של יעקב וכענין שאמרו כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק אלא זרעו של יעקב לבד וזהו ויבחר בזרעו בזרע וי"ו שהוא בחי' יעקב

וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת חין עוד להבין דאמר והשבות אל לבבך חמר לשון לבבך מורה על שני לבבות כמאמרם ז"ל וגם דאמר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ודבר ידוע הוא שהשמים לעילא והארץ לתתא והול"ל כי ה' הוא האלהים בשמים וארץ. וגם דחמר אין עוד מלת אין עוד אין לו פירש ונראה דכתבתי כמה פעמים הטעמים הנכתבים ונאמרים על בריאת עולמות האחד בשביל ישראל שנקרא ראשית וגם מדרך הטוב להיטיב וחם לא היו נבראים בעולם מי יקבל הטובה מאתו ית' וגם כדי שיתגלה מדת מלכותו וכתבתי כמה פעמים שהכל הוא טעם אחד כי הוא ית' צופה ומביט עד סוף כל הדורות וראה נשמתן של ישראל שהם יקבלו עליהם מדת מלכותו ויראתו עבור התלבשותם במלבוש העולם הזה וצריכין לעשות כל מעשי ותענוגי העולם הזה ככל הנבראים הממלאים תאותם בתענוגי היצר אבל לעבוד הש"י עם היצר ואיזהו גבור הכובש את יצרו שיהא כבוש תחת ידו נעשות בו רצון הבורא ית' וע"כ צריכין להיות ביראה תתאה הוא מדת מלכותו ית' שיהיו יראין תמיד שלא יפלו בתענוגי היצר ככל הנבראים ויבינו שאי אפשר להם לעבוד אותו ית' עם היצר בלעדו ית' שהוא הוא העובד והוא המציל מיצה"ר כמ"ש צופה וכו' ה' לא יעזבנו וכו' ויבקש מאתו ית' תמיד ע"ז וע"כ מדת מלכות היא עולם התפלה וכשישראל יקבלו עליהם מדת מלכותו ויראתו ייטיב להם וימשיך עליהם שלש עשרה מכילן דרחמי וזהו שנתגלה קודם בריאת עולמות חסד אל חסד הראשון להיטיב לעמי ישראל שיקבלו עליהם מדת מלכותו ויראתו בשלימות ושידבקו במדותיו ויקבלו עליהם התורה המרומז במדת אל א' ר"ת אנכי למ"ד לא יהיה לך ששמענו מפי הגבורה ובו כלול כל התורה וזהו ג"כ טעם בריאת עולמות בשביל התורה שנקרא ראשית וכשיקבלו ישראל התורה ומדת מלכותו ויראתו אז השי"ת ממשיך עליהם שלש עשרה מכילן דרחמי ונותן מדת מלכותו בידיהם שהם ינהגו כל העולמות כרצונם כמ"ש צדיק מושל יראת אלהים בשביל יראת ה' שהצדיק מקבל עניו בשלימות נותן לו השי"ת מדת מלכותו כמ"ש רז"ל במ"ק דף ט"ז מי מושג בי צדיק שהשי"ת גוזר גזירה ומבטלה ואמר בלשון מי מושל בי ב"י דייקא כלומר שהצדיק הזה שהוא דבוק אל חי"ן היינו בי"ת בינה יו"ד חכמה שהוא דבוק אל אין ממש והצדיק הזה שהוא דבוק אל ב"י זה הוא מושל בי ומה שהצדיק מושל הכל הוא על ידי יראת ה' שמקבל עליו בשלימות ויראת ה' מביא לי' שכינתא עילאה בינה ומשם נמשך עליו כח חכמה ודבק אל אין ממש לכן אעפ"י שהוא במקום גבוה מאד צריך יותר לאחוז ולהתחזק במדת יראה מדת מלכות ולהבין דלית לי' מגרמי' כלום והוא יתברך הוא העובד ומעלה אותו למקום גבוה ונותן בידו להנהיג כל העולמות כרצונו וכאשר אמרתי פירוש המשנה ומלבשתו ענוה ויראה כי אעפ"י שזכה למדת ענוה מדה גדולה מאד שאין למעלה שנשתבח בה משה רבינו ע"ה והאיש משה עניו מאד מזה בעצמו יכול להיות בו גדלות ויפול ח"ו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ע"כ צריך להיות בו גם מדת יראה מדת מלכות להמליך השי"ת על מעלה גדולה זו שהוא פעל ועשה זאת ולית לי' מגרמי' כלום ואם חין בו בחי' עקב הוא בעל מום וכן בכאן אם אין בו בחי' עקב הוא בעל מום גבר יהיר שהוא בעל מום כמ"ש בגמרא דמגילה דף ך"ט וזהו פירש וידעת היום כי בחי' יום הוא בחי' אהבה וחסד וכמ"ש יומם יצוה ה' חסדו ואמר שתדע היום בה"א הידוע היינו חסד עליון הנגלה להיטיב לישראל שיקבלו עליהם מדת מלכותו ויראתו בשלימות וזה תדע ותקבל תמיד מלכותו ויראתו ויביא אותך היראה לידי תשובה אימא עילאה בינה ואז והשבות אל לבבך ודרשו רז"ל בברכות דף נ"ד בכל לבבך בשני יצריך ביצ"ט וביצה"ר כי