אורח לחיים שלו

בשקרים ובשאר דברים הפוגמים ברית הלשון לא יוכל נקיים דבר נדרו ויהי' גם זה שקר וזהו לא יחל דברו כלומר שלא יפגום דיבורו בשום דבר הפוגם ברית הלשון ואז ככל היוצא מפיו יעשה ויקיים נדרו וזהו פי' טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם וצריך להבין הלא בשעה שנדר בוודאי דעתו לשלם ומשמעות הכתוב שטוב שלא ידור משידור ולא ישלם אבל אם ירצה לדור ולשלם אז אין טוב ממנו ובשעה שנדר בוודאי דעתו לשלם והאיך אמר משתדור ולא תשלם אלא בא להזהיר לאיש אשר ידע בנפשו שפגם ברית הלשון שלא ידור כלל כי מחמת שפגם ברית הלשון נא יקיים נדרו ויהי' גם זה שקר וזהו טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם אבל אם ידע בנפשו שלא פגם ברית הלשון אז יכול לדור ולשלם והנה ב"ג וב"ר קבלו עליהם דבר מצוה כזו ללחום מלחמות ה' כמו שאמר להם משה ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני ה' למלחמה וידוע מה שכתוב בספרים שברית המעור תלוי בברית הלשון ומי שפגם בזה יפגום בזה ע"כ נתן להם משה רבינו ע"ה עצה שיקיימו דיבורם אשר נדרו לה' שיראו נתקנו ברית המעור ולא יבואו לפגום גם ברית הלשון וממילא יקיימו דיבורם וזהו בנו לכם ערים לטפכם כלומר תראי להכניס בקדושה הניצוצות הקדושות של קרי שנפלו בקליפה ואמרו רז"ל ביבמות דף ס"ב אין בן דוד בא עד שיוכלו כל נשמות שבגוף כי החדר שבו נשמות הקדושות גוף שמו והנשמות העשוקות מחדר הגוף תכניסו אל הגוף דקדושה והגוף נקרא עיר כמ"ש עיר קטנה וכו' ורש"י ז"ל פי' על ואבנה גם אנכי ממנה ללמדך מי שאין לי בנים נקרא הרוס וזהו בנו לכם ערים לטפכם שתכניסו הניצוצות הקדושות העשוקות בנו לכם ערים דקדושה ותכניסו לגופות הקדושות ויקרא בנין וידוע מ"ש בספרים כי מי שפגם בברית המעור צריך לעשות גדרים וסייגים לקדש עצמו במותר ולהזהר בראיות עינים שלא יבוא לידי הרהור ח"ו וצאן הוא מלשון צאנה וראנה וכו' וזהו וגדרות לצאנכם כלומר גדרים וסייגים תעשו לצנאכם מן הקדושה ותתקנו ברית המעור ואז והיוצא מפיכם תעשו כנ"ל

נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו אחוזת נחלתינו מעבר לירדן להבין הלא לכאורה הוא מיותר וכבר נאמרה ונשנית למעלה ואם הי' צריך לאומרם אחר התנאי כפול שצוה משה ליהושע ולאלעזר הכהן כדי נקבל הדברים בפניהם הי' די באומרם נחנו נעבור חלוצים לפני ה' ארץ כנען ומה שאמרו ואתנו אחוזת נחלתינו מעבר לירדן הוא מיותר ונראה דהנה אמרתי פי' הפסוק חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך ע"ד אומרם ז"ל בפסחים דף נ' לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אעפ"י שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה והקשו בתוס' תימא דרב גופי' אמר בפ' ב' דברכות כל העוסק בתורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא וע"ש תירוצם ונראה דיש בני אדם שצריכין ללחם עם היצה"ר כשרוצים לעסוק בתורה ובמצות ועצתם שיחשבו בתחילה בעשיות המצות הנאת גופם שיש בזה המצוה ובזה לא ימנענו היצה"ר לעשות המצוה ואח"כ יפשוט זאת המחשבה ויעשה המצוה כתיקונה לעשות נחת רוח ליוצרו והעיקר שלא ישאר בזה המחשבה שיעשה המצוה להנאת גופו רק יכנוס בתחילה בזה המחשבה להמלט מהיצה"ר שלא ימנע אותי בתחבולותיו מלהכנס בעשיות המצוה וזהו חשבתי דרכי כלומר בתחילת עשיות המצוה חשבתי בזה המצוה דרכי כלומר הנאתי ואח"כ ואשיבה רגלי אל עדותיך ר"ל אח"כ הפשטתי עצמי מזה המחשבה של הנאת גופי ועשיתי המצוה כתיקונה וזהו וחשיבה רגלי אל עדותיך וזהו לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות שלא לשמה שבתחילה יעשה שלא לשמה בזה האופן שמתוך שלא נשמה בא לשמה שיבא אח"כ לשמה ולא שישאר בזה המחשבה שיעשה להנאת גופו כי בזו נוח לו שלא נברא ובזה מתורץ קושית התוס' וזהו פי' הגמרא דשבת דף י"א מפסיקין לק"ש ואין מפסיקין לתפלה אמר ר' יוחנן ל"ש אלא כגון רשב"י וחביריו שתורתם אומנתן אבל כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפלה עיין פי' רש"י ז"ל שם ולפי דרכינו יש לומר דהנה אמרו רז"ל חנוך תופר מנעלים הי' ועל כל תפירה ותפירה הי' מיחד קב"ה ושכינתי' ע"כ והנה בזה המעלה שעושה יחודים באומנתם בוודאי אינו צריך לזה לחשוב בתחילת עשיות המצוה שלא לשמה להמלט מיצה"ר כי אף בדבר הרשות מיחד יחודים ולבו חלל בקרבו וזהו כגון רשב"י וחביריו שתורתן אומנתן ר"ל באומנתם היו מיחדים יחודים