אורח לחיים שלג

כתוב וימסרו מאלפי ישראל אותן שהיו צריכין תיקון מסרו מעצמן למלחמה זו במסירת נפשם לנקום נקמת ה' ולא לנקמת עצמן וזה שאמר שנים עשר אלף חלוצי צבא וצבא לשון גדלות והם חלצו מגדלות לקנא עבור עצמם וחשבו עצמם כאין ומסרו נפשם עבור קנאת ה' וזהו וישלח אותם משה שבחי' משה הי' עם כל א' וא' לעשות תשובה על הרהורי ע"ז כאשר למד אותם ואמר אותם שלח ואת פנחס לא היה צריך אליו כי חצוצרות התרועה כבר בידו בכחו ועיין מ"ש בשם הרב הקד' בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה פירוש חצוצרות שני חצי צורות שיחשוב תמיד שהוא חצי צורה ולית לי' מגרמי' כלום וגם צורה עליונה לא נשתלם עד בריאת אדם כמ"ש בתיקונים ודפח"ח וזה כבר פעל פינחס במסירת נפש למעלה עבור ישראל כמ"ש למעלה השיב חת חמתי ע"ש וזהו שאמר הכתוב אח"כ שעשו כן היוצאים למלחמה ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' את משה והנה משה רבינו ע"ה זכה לבינה הוא תשובה עילאה ושם זדונות נעשות כזכיות בכח החכמה שבה ועל כן יראה היתה אצלו מלתא זוטרתא כי עקב ענוה יראה וכתבתי כמה פעמים לשון הקדמת התקונים דרגא תמינאה ביראת ה' וז"ל מאן דאית בי' יראת ה' אייתי לי' לידי ענוה דאיהי שכינתא עילאה דיראת ה' עקב לגבה ודא דרגא דמשה עכ"ל וע"כ בהסתלקות של משה שנפל ממדרגתו הקרוי מיתה נפל למדת יראה מדרגה תחתונה שלו והאדם אשר הוא מחזיק א"ע במדת יראה ועושה תשובה תתאה מיראה תדיר אז משמים נותנין לו חלקו של משה וזוכה לתשובה עילאה וזהו ולא ידע איש את קבורתו ולולא התעצלות שלו במעשה זמרי והי' מוסר נפשו כמו שעשה בעגל הי' מעביר ע"ז של פעור לגמרי ולא הי' פעור עולה למעלה להזכיר עון ולהצריך משה להיות נקבר שם ולהתעלם קבורתו באמת במדת יראה וע"י טורח תשובה תתאה תדיר אז נמסר חלקו של משה מאן דאית בי' יראת ה' אייתי לי' ענוה דרגא דמשה וכן במחשבת הרהורי תיעוב של עבירה שמץ מחשבת פעור המושך צריך לשוב בתשובה תתאה תדיר אשר שם קבורתו ואח"כ זוכה שנותנין נו חלקו של משה שזכה לבינה תשובה עילאה ואם העביר עבודה זרה של פעור לגמרי לא הי' צריך לזה כנ"ל כי לא היה לשום אדם מחשבות אלו ואפשר לומר לפי שלמד משה אותם לתקן מחשבת עבודה זרה בהרהור של פעור ע"כ כשחזרו מהמלחמה והביאו טבעת וכומז ובהסרתם בשעת מלחמה היה להם הרהורי אשה בני מחשבת ע"ז הביאו לכפר גם על זה

א"י החלצו מאתכם וכו' דהנה בריאת עולמות הי' בשביל ישראל וכל האומות נבראו לשמשם כמ"ש יעבדוך עמים וכשישראל עושין רצונו של מקום באמת כל האומות נכנעין ומושפלים תחת ידם ואם ח"ו להיפך והי' כאשר תריד ופרקת עולו והם נכנעים תחת האומות ואיתא באלשיך על מה שאמר השי"ת נקום נקמת בני ישראל וכו' ומשה חמר להם לתת את נקמת ה' במדין דהשי"ת מחל על כבודו ולא רצה למחול ע"כ של ישראל כמו שמצינו תיבש ידו על שפגע בנביא ולא האריך חפו וכו' ומשה רבינו ע"ה אמר לתת נקמת ה' במדין ולא שיחוסו על כבודם עכ"ד והנה מלת אתכם פרושו כמו עמכם וז"ש משה החלצו מאתכ' ר"ל ממחשבה ושנאה אשר עמכם על מדין שגרמו להפיל ך"ד אלף מישראל ולא תלחמו בשביל כבוד עצמיכם רק בשביל כבוד השי"ת ואמר אנשים לצבא ופי' רש"י אנשים צדיקים שיצאו לצבא ויהי' על מדין ר"ל שיהי' הם למעלה ומדין יהי' נכנעין ומושפלין תחתם כדי לתת נקמת ה' במדין כאמור

ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו להבין הלא התורה נצחיות ומה זה בא ללמדינו ומה דהוה הוה וגם דאמר יודעת איש למשכב זכר והול"ל וכל אשה יודעת משכב זכר הרוגו כמ"ש בפסוק שלאחריו וכל הטף בנשים אשר נא ידעו משכב זכר החיי לכם ומלת איש מיותר ונראה דבא לרמז דברי מוסר מ"ש רבינו ז"ל באבות הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים ר"ל מי שהוא בעבודת ה' ובתורתו במדריגת קטנות אל יהי חושק להיות ראש ולהשפיע במדריגת התחתונות אלא יהי' זנב לאריות ולקבל מהם שפע עד שבא למדריגת גדלות בעבודת השם ובתורתו וזהו הרגו כל זכר כלומר תכלו ממכם מדריגת זכר שתרצו להשפיע למדריגת התחתונים טף בזמן שאתם בקטנות בעבדות ה' ובתורתו אלא הוי זנב לאריות וכו' וכל אשה