אורח לחיים שכד

והם חכמה ובינה שהוא ע"ב קס"א גימטריא זכור כדי שיבואו לעולם הזכירה ויזכרו הלכה שנתעלמה מהם והנה פנחס כשקרא קריאת שמע בתוך העדה מסר נפשו באמת לקיים ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ועי"ז בא לעולם הזכירה והנה מי שמוסר נפשו באמת לאהבת הבורא הוא מפקיר עצמו ויצא מן העולם הזה למעלה מעוצם המחשבה ואב לחכמה שהוא נקרא היולי המחבר אין ויש כמ"ש וחכמה מאין תמצא וחכמה הוא בחי' ראי' יראה הרוממת כי יראה אותיות ראי' וזהו וירא פנחס כלומר שבא לעולם הראי' הוא חכמה ויקם מתוך העדה הי' לו תקומה מתוך העדה שקרא את שמע והוא מסר נפשו באמת לאהבת הבורא ויקח רמח בידו ויקח הרמ"ח תיבות של קריאת שמע בידו למסור נפשו באמת לאהבת הבורא ובא אל חכמה עולם הזכירה וזהו ראה מעשה שהביא המעשה אל עולם הראי' והוא חכמה ונזכר הלכה כי בא לעולם הזכירה וכו' שמסר נפשו וגופו בפועל מפני שבט שמעון שהיו סביבות האהל והוא מהניסים שנעשו לפנחס כדאיתא בגמרא דסנהדרין דף פ"ב ע"ש. פרשת פנחס

וידבר ה' אל משה לאמר פנחס בן אליעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולח כליתי חת בני ישראל בקנאתי לכן אמור וכו' תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל להבין מה שאמר פנחס וכו' השיב את חמתי בקנאו את קנאתי כאלו עשה שני דברים השיב את החימה וגם קנא קנאת ה' ובאמת הוא לא עשה רק דבר אחד שקנא קנאת ה' וממילא ריחם ה' על עמו ישראל והשיב החימה וגם דאמר בקנאו את קנאתי בתוכם מלת בתוכם לכאורה מיותר ונראה דהנה אמרו רז"ל פנחס זה אליהו וכמו שאמרו בגמרא דבבא מציעא דף קי"ד באליהו שהי' עומד בקברי עכו"ם ושאל נו רבה בר אבהו לאו כהן מר הוא וגם איתא בכתבים שבא אליו נשמת נדב ואביהו בשעה שקנא לה' ואפשר לומר דהנה כתבתי בשם הרב הגדול בוצינא קדישא מוה' דוב בער זללה"ה שהשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהם בתורה שבעל פה הם כנגד שלש עשרה מדות שבתורה שבכתב וע"כ כשהתפלל משה על מרים אל נא רפא נא לה והמשיך ממדת אל חסד שהקדים אהבת השי"ת לישראל קודם בריאת העולמות והשיב לו השי"ת הנא כנגד אל בתורה שבעל פה הוא קל וחומר ואבי' ירק וכו' הלא תכלם שבעת ימים וק"ו לשכינה י"ד יום אלא דיו לבוא מן הדין וכו' כמשפט תורה שבעל פה וע"כ תסגר שבעת ימים עכ"ד ודפח"ח וגם אפשר לומר כי מדת אל הוא חסד הקדום קודם בריאת עולמות אהבת השי"ת לישראל להיטיב להם כי דרך הטוב להיטיב כי אמרתי עולם חסד יבנה וברית כרותה כשישראל עושין כסדר הזה אני מוחל להם ולהמשיך ממדת אל חסד הקדום קודם בריאת העולמות צריך מסירת הנפש אליו ית' ממש ובמסירת הנפש פורש א"ע מן העולם הזה ואז יוכל להמשיך ממדת אל שהיא למענה מן העולמות וכשמוסר נפשו באמת להפרד מגוף אליו יתברך ברצון הנפש והגוף אז הנפש והחומר שהוא הגוף ביחד בהסכמה להפרד הנפש מהגוף ואז יוכל להמשיך מחסד הקדום מדת אל והנה פנחס שהזכיר לפני משה ההלכה שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו שנתעצמה ממנו ואמר לו משה קריינא דאגרתא וכו' מיד ויקח רמח וכו' כדאיתא בגמרא דסנהדרין דף פ"ב ובאמת פנחס מסר נפשו אליו ית' שהי' שבטו סביבות האוהל וכמו שאמרו בגמרא שם ששה ניסים נעשה לפנחס ומן הדין אין סומכין על הנס ולא הי' מחויב למסור נפשו לקנא קנאת ה' לפגוע בהם כי וחי בהם כתיב אלא שרצה למסור נפשו לפנים משורת הדין בשביל אהבת ישראל להשיב חימה מהם וע"כ מסר נפשו אליו ית' במעשה זו להמשיך על ישראל ממדת אל חסד הקדום וידוע שנפש היא בחי' ה"א אחרונה וקודם שנעשה לו ניסים מסר נפשו בחי' ה"א אחרונה