אורח לחיים שה

למה כתב מהיכן בא חלא להקיש נסיעתן מרפידי' לביאתן למדבר סיני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה אף נסיעתן מרפידים בתשובה ומהיכן אני יודע שבמדבר סיני היו בודאי בתשובה שאתה מקיש אליו נסיעתן מרפידים מפני שבמדבר סיני קבלו ישראל התורה שהתורה מעיד עליהם ויחן שם ישראל שהיו באחדות גמור היה סייעתא דשמיא שהביא אותם השי"ת אל עולם התשובה וזהו עונם הענוה שהיה כל אחד מקיים וחטאתי נגדי תמיד וע"כ כל או"א היה רואה בשפלותו ומכניע עצמו נגד חבירו ונתהווה אהבה ואחדות גמור ביניהם ובתחילה היו מקבלין עליהם מדת יראה מדת מלכות וכתוב בתיקונים שהבאתי שם מאן דאית ביה יראת ה' אייתי ני' לידי ענוה דהיא שכינתא עילאה ע"ש והטעם כשמקבלין מדת יראה מדת מלכות אז אינו מגבי' א"ע על חבירו כמ"ש והיתה עמו וקרא בו וכו' למען ילמד ליראה את ה' וכו' לבלתי רום לבבו מאחיו הרי שהיראה מספיק לבלתי רום לבבו על חבירו וזה אייתי ליה לידי הענוה עולם התשובה להכניע עצמו נגד חבירו וכן חבירו נגדו ואז באים לאהבה ולאחדו' גמור וזה שאמר ועבד הלוי לשון יחיד מי שהוא דבוק אל השי"ת הוא דבוק בודאי באהבה עם כללות ישראל והלוי הוא לשון דביקות וכיון שהוא דבוק אל השי"ת הוא אחד גמור עם כללות ישראל ועל כן כתוב ועבד לשון יחיד ואמר זה האיש אשר דבוק בו יתברך הוא העובד במקום גבוה מאד וזהו ועבד הלוי הוא עתיקא נק' הוא כמ"ש בזוהר בפסוק זה לפי דרכו והעבדות שלו במקום גבוה מאד היא בדביקות עם השכינה מדת יראה הנק' כנסת ישראל ששם כללות נשמות ישראל ואהל מועד נק' השכינה שהיא בחינת האהל ומועד לשון זמן כמ"ש למועד אשוב אליך כי השכינה שהיא בחינת אהל היא בעולם העשיה מדת מלכות שהוא מקושר אל הזמן והטבע ואת פירושו עם כלומר שעבודת הלוי שהוא דבוק חל השי"ת הוא במקום גבוה מאד עם עבודת אהל מועד עם השכינה כנסת ישראל שהוא מקושר עם כללות נשמת ישראל באהבה וכתוב בספרים שעיקר החזרת בעלי תשובה לשרש נשמתם הוא על ידי שמדבקין עצמן אל צדיקי הדור הדבוקים בו יתברך והם מגביהים אותם אל שרש נשמתם ואמרו ז"ל לא מן הכל אדם זוכה ללמוד וכוונתם חלא דוקא אם היא משורש אחד מאבר הפרטי של אדם הראשון עם הצדיק מזה יוכל ללמוד ולקבל וזה יוכל להנשא אותו לשורש נשמתו וע"כ כתיב והם ישאו עונם אל שרשם שכל אחד ואח' הצדיק אשר הוא משורש נשמתו עמו יגבי' עונם למעלה שיהיו זכיות עם נשמתם לשרשם אבל בשעת עבודה צריך הצדיק להיות מקושר עם כל ישראל באהבה כנ"ל

כן תרימו גם אתם תרומת ה' מכל מעשרותיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן להבין מה בא להשמיענו בפסוק זה חוץ מה שכתוב בפסוק דבר חדש ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן שהוא דבר חדש שלא השמיענו למענה גם מה שאמר גם אתם מלת גם הוא מיותר והיה די באמרו כן תרימו אתם תרומת ה' ונראה דהנה כתוב בספר ליקוטי תורה וז"ל דע כי המעשר בסוד יו"ד של הוי"ה ומעשר מן המעשר בסיד יו"ד של אדני והכל רמז בסוד יאהדונהי עכ"ל ונראה דזהו פי' הפסוק במלאכי ג' הביאו חת כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם חת ארובות השמים והרקתי לכם ברכה עד בלי די והיה די באומרו את המעשר ומלת כל הוא מיותר ועיין בסידור האר"י ז"ל בכוונת פותח את ידיך וכו' וז"ל ותכוין כי הפרנסה באה מב' יודין דיאהדונהי וזהו את ידיך יודיך וכו' לכל חי רצון וכו' ומתמתקים בהארת ב' יסודות או"א גימט' רצון עכ"ל וזהו הביאו את כל המעשר ר"ל מעשר ראשון ומעשר מן המעשר שהם סוד שני יודין של הוי"ה ואדנ"י שמשם באה הפרנסה ויהיה יחוד הוי"ה ואדנ"י ויבא שפע רב וברכה עד בלי די וזהו שאמר כן תרימו ר"ל כזה יהיו התרוממות שלכם שיהי' גם אתם תרומת ה' ר"ל בכוונה הזאת תרימו שיהי' יחוד הוי"ה ואדנ"י כי במעשר שלכם תרימו יו"ד של אדני והמעשר שקבלתם מן בני ישראל הוא סוד יו"ד של הוי"ה ויהי' יחוד הוי"ה ואדנ"י וזהו כן תרימו ר"ל כזה יהיה התרוממות ובכוונה