אורח לחיים רעז

את קרבנו נחשון הקריב עצמו ממש אל השי"ת שזבחי אלהים רוח נשברה ובפרט שהקרבנות שהקריבו הנשיאים לפי שלא היו נותנים למלאכת המשכן עד הנה שהי' כפרה על עון העגל הקריבו הקרבנות אלו לבסוף נדבה למלאכת המשכן לכפר עוונם ע"כ בוודאי הי' לו חרטה גדולה ושפלות ותשובה עד שהקריב עצמו ממש וזהו המקריב ביום הראשון את קרבנו ממש נחשון חיותו ממש הקריב ואח"כ וקרבנו קערת כסף כלומר שקרבנו הגשמי שהביא שוה לכולם קערת כסף אחת וכו' וזה שהקטין א"ע ביותר מחמת שהי' בו נשמת דוד בהעלם ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחיל וצריך לעשות דין במורד נגדו ומחמת זה שלא יתגאה ח"ו צוה נו השי"ת שיהי' לו שתי תורות אחת שנכנסת ויוצאת עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לבלתי רום לבבו מאחיו ומדת יראה הוא מדת מלכות אע"פ שהוא מלך ועושה דין במורד נגדו צריך שלא יזוז ממחשבתו להמליך את השי"ת שהוא הממליך אותו ברצונו ובשביל שהכל רצון השי"ת הממליך אותו נא ירום לבבו מאחיו וזהו מייתי ני' לידי תשובה וענוה ושפלות אבל בנשיא שבט ישכר שהיו ת"ח ורב שמחל על כבודו כבו' מחול ואין צריך לשפ' כל כך אדרבה בעת שהוא מעורב עם העולם צריך להיות בו מדת גאות אחד משמנה בשמינית בפני הבריות שיהיו דבריו נשמעים אבל שלא בפני הבריו' הי' בהם מדת שפלו' וע"כ נתקיימה התורה בהם וזהו פירוש ומבני ישכר יודעי בינה בינה הוא עונם התשובה עולם ענוה כי מי שהוא בעל תשובה ומקיים וחטאתי נגדי תמיד הוא תמיד בשפלות והם יודעים בתשובה ושפלות וע"כ נתקיימה התורה בהם אבל הם יודעים בינה לעתים כי בעת שהם מתחברים עם העם צריך להיות בהם קצת גדלות ואי אפשר להם לבא לעולם השפלות כמו מנך כנ"ל רק הם יודעים בינה לעתים היינו בעת שאין חבורם עם העם: ואמר אח"כ אצל נתנאל בן צוער פעם שנית הקריב את קרבנו כלומר שהקריב את עצמו בתשובה לכפר על עונו את קרבנו כלומר עם קרבנו הגשמי קערת כסף שהי' נותן שוה עם כולם לנדבת המשכן לכפר עליהם הקריב עצמו בתשובה וחרטה כדי לכפר ע"ז כנ"ל. פרשת בהעלותך

דבר אל אהרן ואמרת חליו בהעלותך את הנרות חל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות עיין פי' רש"י ז"ל ע"ש שהלהב עולה כתיב בהדלקתן לשון עלי' ולהבין למה אמר שבעת הנרות והנ"ל שבעה נרות וגם למה לא אמר בהדלקתך ונראה דמצינו בגמרא ובזוהר הפליגו מאד בשכר מזכה לחייביא בגמרא מסכת בבא מציעא דף פ"ה אמרו הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטנה שנאמ' ואם תוציא יקר מזולל כפי תהי' ובזוהר כתב שזכה ג"כ לאריכות ימים וזכי למחמי בנין לבניו ע"ש והנה מצינו בכל השפעות וטובות שאדם עושה לחבירו עושה לעצמו יותר טובה אם נתן לעני מעשר זוכה לעשירות כמו שדרשו חז"ל שם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז אשר עשה עמי לא כתיב אלא אשר עשיתי עמו כי יותר משהבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם הבעל הבית וכן בלימוד תורה אמר ר"ח במסכת תענית דף ז' הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן ופשיטא במזכי לחייביא ונשמת אדם קרוי נר כמ"ש נר ה' נשמת אד וכמו שהנר עומד ושוכן בתוך המנורה כן הנשמה שוכנת בתוך הגוף ונקרא הגוף בערך הנשמה מנורה ששוכן בו הנשמה שקרוי נר ובתוך הלב פנימיות הגוף מדובק היצר הרע הנק' צפוני על שם שצפון בלבו של אדם ואם רוצים לחיות ולהדליק נר הנשמה אז צריך להכניע הגוף וכוחות היצר הרע המחובר אל גשמיות הגוף כמו שאמרו מה יעשה אדם ויחי' עצמו ימית את עצמו ר"ל ימות תאות הגוף ואז יחי' ויאיר אור הנר שנ הנשמה וכשמכניע כל השבע מדות שבאדם אהבה ויראה והתפארות וכו' תחת יראת ה' ואין לו שום אהבה הגשמיות רק אהבת הבורא ואין לו שום יראה והתפארות הגשמיות רק יראת ה' והתפארות הבורא וכן כולם כמ"ש דוד לך ה' הגדולה והגבורה