אורח לחיים רנז

בר"ה דף ט' תני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשירי מתענין אנא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מענה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי ועיין פי' רש"י ז"ל כל האוכל ושותה וכו' דהכי קאמר קרא ועניתם בתשעה אכילת תשעה אני קורח עינוי עכ"ל להבין מה שאמר כל האוכל ושותה בתשיעי הלא שתי' בכלל אכילה היא וכי החיוב דוקא לשתות ג"כ ונראה דהרב הקדוש בוצינא קדישא המפורסם מוה' דוב בער זללה"ה חמר על חכמה שנקראת בכור כי הבכור הוא שני לאב כן החכמה מאין תמצא הוא שני לאין של מעלה והיא המחבר האין עם יש וע"כ נקרא בכור כי אותיות בכר הבי"ת הוא שני' לאלף והכ"ף הוא שני' ליוד בעשירית והרי"ש הוא שני' לקוף במאות עכ"ד ודפח"ח והנה כתיב ה' בחכמה יסד ארץ ובזוהר אבא יסד ברתא וזהו הטעם כי בכל הדברים מריש דרגין עד סוף המדריגות חכמה מחבר האין עם יש והנה אמרתי פי' הפסוק טעמו וראו כי טוב ה' כלומר בכל הדברים אשר הם טובים ומתענגין בהם וע"כ טוב הדבר הגשמי מפני ששם ניצוץ הקדוש של הוי"ה המחי' הדבר הגשמי וכשיסתלק ממנו השי"ת אז הוא אפס ובתענוגי אשה כשיסתלק השי"ת חיותו מן האשה היא מתה ואין תאוה לה וכן הוא בכל הדברים אם רואה בחכמה שבדבר ההוא יבין כנ"ל וזה טעמו כי טעמים הם בחכמה וראו הוא ג"כ חכמה שנקרא ראי' ובכל הדברים הגשמיים תראו שהטוב בהם הוא ה' החיות שלו השוכן בתוכו ע"כ הוא טוב וע"כ יחשב האדם מה לי להתענג בתענוגי הגשמי שבו חיות מהש"י טוב להדבק בהשי"ת חי חיים ותענוג התענוגים וזהו אשרי הגבר יחסה בו ממש והנה הרב הקדוש בוצינא קדישא המפורסם מוה' דוב בער זצלל"ה אמר שע"כ נקרא תפארת גופא שאין השי"ת מתפאר בשרפים ובמלאכים שעובדין אותו כי הם מוכרחין לכך ואין להם יצה"ר אבל במי מתפאר השי"ת ישראל אשר בך אתפאר מפני שישראל מלובשין במלבוש הגוף הדבוק ביצה"ר המסיתו להתענג בתענוגי הגוף ואעפ"כ המה עובדין השי"ת בזה השי"ת מתפאר וא"כ עיקר התפארות של השי"ת מפני הגוף וע"כ נקרא תפארת גופא עכ"ד ודפח"ח ולפי זה עיקר התפארת הגוף הוא ערב יוה"כ שמצוה לאכול ולשתות וכל מה דמפיש באכילה טפי מעלי כמו שפי' רש"י ז"ל שהוא עבודת הגוף לבד ובכל התרי"ג מצות הוא כופה היצר והגוף נעשות רצון קונו ובערב יוה"כ שאין בו רק מצות אכילה ושתי' ביותר שבזה עובד השי"ת שהוא כח הגוף לבד אז יש להשי"ת התפארת יותר מן האדם כנ"ל והיינו כשאדם אוכל בערב יוה"כ לא לכוונת למלאת כריסו שיוכל להתענות למחר רק שכוונתו לעבוד השי"ת במצות אכילה ושתי' אז יש להש"י התפארת ביותר והיינו כשאוכל ושותה בערב יוה"כ בכח חכמה המחיה האוכל ואינו מדבק עצמו לתענוגי הגשמי שבאוכל רק לעבוד השי"ת המצוה אותנו באכילת ערב יוה"כ בכוונת אכילת ערב יו"כ והנה כוונת אכילה לעשות הנוקבא בבחי' מעיין ונעשה הנוקבא גן נעול ע"י שלשה שמות שמבואר שם בסידור האריז"ל גימטרי' ק"פ גימטרי' מעיין ויש שם עוד מנ"צ דמנצפך גימטריא ג"כ מעיין וכוונת השתי' ע"י שלשה שמות אהי' גימטריא חותם והנה כשנצטרף כוונת אכילה ושתי' שני פעמים ק"פ וחותם הוא גימטרי' תתי"ד ות"ת הוא גופא כלומר התפארות שמתפאר השי"ת עם ישראל עבור שהם מלובשים בגוף ויצה"ר ונשאר י"ד הוא גימטריא ר"ת ישראל אשר בך אתפאר כי עבור שישראל אוכלין ושותין בכוונת אכילה ושתיה בערב יוה"כ ואין מתכוונים כלל להנאת עצמן אז יש להשי"ת יותר התפארות וזהו בכח חכמה שאוכלין ושותין בכוונת אכילה ואינם מתכוונים להנאת תענוג אוכל וזהו כל האוכל ושותה בתשיעי היינו בחכמה שהוא עולם התשיעי מתתא לעילא כאילו התענה תשיעי ועשי' כי הכתוב קורא לאכילה זו עינוי ונמצא מתחבר כח החכמה שהוא תשיעי אל עשירי שהוא בינה יו"כ וע"כ כאינו התענה תשיעי ועשירי ואגב זה אכתוב מה ששמעתי מהרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה שיש להתענות יום אחד לפני ערב יוה"כ ולהפסיק בזה יום אחד שמתענה לפני ערב יוה"כ מבעוד יום כמו שמפסיקין ביו"כ ואז יתענה הלילה והיום שקודם ערב יוה"כ ולא יאכל בלילה השייך לערב יוה"כ רק יאכל בערב יוה"כ שחרית היינו שיתענה שני לילות ויום אחד