אורח לחיים ריא

עד שהאנשים פרקו נזמיהן ונתנו וכאן על המשכן נתנו תכשיטיהן לכפר על מה שפגמו בעליהן יהיו הנשים במעלה גדולה במחשבה שנ האנשים והיו האנשים בבחי' מקבל מן הנשים שנתנו תכשיטיהן כדי לכפר על בעליהן ועל כן כתיב ויבאו גימטריא כ"ה בחי' מקבל לרמז שהאנשים היו בדעתן בבחי' מקבל מן הנשים ושפלים בעיניהם וכיון שהיו בושים מן חטאם ושפלים בעיניהם היו בבחי' בעלי תשובה ונמצא גדלה מעלתם מן הנשים שהנשים היו בבחי' צדיקים והאנשים היו בבחי' בעני תשובה ומקום שבעלי תשובה עומדין וכו' וזהו ויבואו האנשים שהיו האנשים בבחי' מקבל הוא כ"ה גמטריא ויבאו נגד הנשים ושפלים בעיניהם על חטאם ועל כן במחשבה הזאת באו שהיו על הנשים למעלה מנשים כי במקום שבעלי תשובה עומדין וכו' וזהו שת"א ומייתן גבריא על נשיא וכו'

כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו חת תרומת ה' וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבודה הביאו. ונראה דרמז בזה דהאדם צריך לעבוד את השי"ת בטובות שנתן לו השי"ת ומי שהוא בעל מעלה יתירה צריך לעבוד השי"ת בזה כמרז"ל כבד את ה' מהונך א"ת מהונך אלא מחונך וכן בכל המעלות שנתן לו השי"ת צריך לחשוב שנתן לו השי"ת זה המעלה כדי נעבוד אותו כי כל פעל ה' למענהו ואף במעלת מדת הענוה צריך לראות לעבוד הש"י בזה ולירא ממנו שח"ו לא ירחיק מהשי"ת עבור המעלה אם יקח להנאת גופו ולשון כסף כמו נכסף נכספת ונחושת מורה על קטנות כמ"ש בזוהר וסימנך כי מזבח הנחושת קטן מהכיל דוד הוא הקטן ע"ש וזהו כל מרים כל מיני מעלות והרמת תרומת כסף של כל מיני כוסף ונחושת ומעלות מדת הקטנות הביאו את ר"ל הביאו מדת יראה הנקרא את לזה המעלה ואז נעשה זה המענה תרומת ה' וכל אשר נמצא אתו עצי שטים וכו' דהנה האדם צריך לרחוק ממדת עקשות רק כנגד היצר הרע צריך להיות עקשן גדול כמ"ש אם יפתוך חטאים אל תובא ובכל מיני פתוים מחשבת יצה"ר צריך עקשות גדול וזהו פירוש הפסוק לבב עקש יסור ממני רע לא אדע שהתפלל דהמע"ה שלא יהי' לבב עקש רק באופן רע לא אדע ר"ל שלא יהי' נו יצה"ר כמו שקראו השי"ת רע כי יצר לב האדם רע מנעוריו ואם לא יהי' לו יצה"ר כלל אז לב עקש יסור ממני שלא יהי' עקשן כלל כמו שדרשו רז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז וזהו שאמר וכל אשר נמצא אתו עני שטים מדת העקשות שקשה כארז למלאכת העבודה הביאו ר"ל עבד בזה השי"ת במדה זאת ונלחם עם היצה"ר במדה זאת

וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים עיין פירש"י ז"ל שזה הי' אומנו' יתירה וכו' ואפשר לומר דכבר כתבתי פירוש התיקונים מאן דאית בי' יראת ה' אייתי לי' לידי ענוה דאיהו שכינתא עלאה וכו' דכיון דחית בו יראת ה' יראה תתאה שיהא ירא לנפשו תמיד שנא יפול למטה בתענוגי היצר ככל הנבראים ואם רואה שכבר נכשל עושה תשובה מחמת יראה תתאה וזהו תשובה תתאה תשוב ה' לגבי וא"ו וכיון שיש לו יראה בשלימות הוא בחי' אשה יראת ה' והוא בבחי' אשה העלאת מ"נ ומצפה שיבוא אליו בחי' אהבה מאת הש"י שהוא בחי' דכר וכיון שהוא מצפה על זה בא לו בחי' אהבה כדרכו של איש לחזור אחר חשה וזהו רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו בזה היראה רוצה השי"ת אז בא נו בחי' אהבה וחסדי השי"ת אבל לא ביראה מחמת עונש והוא אינו מצפה שיבוא חליו אהבת השי"ת כי אינו חפץ בהשי"ת רק יראתו בשביל הנאת עצמו שלא יבוא אליו עונש עבירה וזהו ג"כ פירוש הפסוק עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו כי כשזכה אדם שיש לו יראה בשלימות שיבוא אליו בחי' אהבה אז הוא שמח ביסורין וכמ"ש השמחים ביסורין עליהם נאמר ואהביו כצאת השמש בגבורתו הרי שהשמחין ביסורין הם אהביו כי בטוחים הם בהשי"ת שהיסורין שלהם אהבה גדולה ואינם דינין וזהו עין לא ראתה אלקים שאינם רואים שום דין בכל הדברים שבאים עליהם רק העין רואה תמיד זולתך בחי' אהבה ורחמים גמורים ועל כן הם שמחים ביסורין כי מחמת אהבת הש"י אינו רואה ביסורין שום דין כלל רק אהבה עזה זה העין יעשה השי"ת למחכה לו מי שיש לו בחי' יראה בשלימות הוא