אורח לחיים רט

מדת מלכות סוד נקודה וצריך לעשותה בבחי' פרצוף וזהו לעשות את השבת שיהא בבחי' פרצוף והאיך יכולין לשמור שבת כתיקונה לעשותה בסוד פרצוף שיהא ראוי' לזווג צריך לעשות תשובה קודם השבת ולהתחרט על עוונותיו וזהו ר"ת של שבת למפרע תשוב בתשובה שלימה ר"ל כשאתה תשוב בתשובה שלימא מתתא לעילא אז ישרה עליך מעילא קדושת שבת אותיות שבת כסדר וזהו פירש וקראת נשבת עונג כי עולם התשובה הוא עולם התענוג עד"מ אדם שמצא אבידתו שאבד ממנו זמן רב יש נו תענוג וכן כשהוא ח"ו רשע לפני המקום כתיב והאבדתי את הנפש ההוא שהנפש הוא בבחי' אבידה וכשעשה תשובה הש"י מצא אבידתו ויש לו תענוג ע"כ עולם התשובה הוא עונם התענוג וזהו וקראת לשבת עונג אל השבת תמשך עולם התענוג היינו עולם התשובה ובדבר זה עושין את השבת בבחי' פרצוף שיהא ראוי' לזווג וזהו אשרי אנוש אף מדריגה פחותה יעשה זאת כלומר שיעשה מדת שבת הנקרא זאת שהוא מדרגה שביעית וכלולה מא' ועד תי"ו כמו שכתוב בספרים שיעשה זאת שיהא בבחינת פרצוף ובן אדם אף שהוא במדרגת אדם בחי' מ"ה אעפי"כ יחזיק בה לעשות את השבת בבחי' פרצוף ע"י התשובה כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וצריך לעשות תשובה ואז יכול נשמור את השבת כי מקבל הארת קדושת שבת ואז שומר שבת ואז מחול נו כמו שדרשו רז"ל אף עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו ואח"כ שומר ידו מעשות כל רע יכול לשמור השבת בל"ט מלאכות ורז"ל דרשו דברים שנים הדברים שלשה חלה בגימטרי' ל"ו אלו נ"ט מלאכות שנמסרו למשה מסיני וזה שאמר אלה הדברים ר"ל ל"ט מלאכות שתשמור אותם בשבת אשר צוה ה' לעשות אותם ר"ל לעשות את השבת בבחי' פרצוף וזו ע"י תשובה שממשיך עולם התשובה עולם התענוג אל השבת מדה שביעית וזהו את שבתותי תשמרו כי כתוב בתיקונים ששבת הגדול נקרא בינה עולם התשובה ושבת הקטן נקרא מלכות מדה שביעית וזהו את שבתותי תשמרו שיהא ביחוד השני שבתות וכשתקיימו אשר צוה ה' לעשות את יום השבת בבחי' פרצוף ע"י אותם שיהא ביחד עם שבת הגדול עולם התשובה אז תוכל לשמור ולקיים אלה הדברים לשמור בשבת הל"ט מלאכות

קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לב יביאה את תרומת ה' זהב וכסף ונחושת מה דחמר יביאה ונא אמר יביא את תרומת ה' וגם לכאורה יביאה את תרומת ה' מיותר ונראה דהנה כתבתי פי' התרגום יהונתן בפ' בראשית על פסוק הלא אם תטיב שאת וכו' ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו וז"ל ובידך מסרית רשותי' דיצרא בישא ולותך יהא מתוי' ר"ל תאוותי' ואנת תהא שליט בי' בין למזכי בין למחטי עכ"ל ולכאורה הוא תמי' מאי למזכי ולמחטי שייך גבי היצה"ר ואמרתי דהנה הרב הגדול בוצינא קדישא מו' דוב בער זלה"ה אמר פי' על מה שאמרו בראתי יצה"ר בראתי תבלין היינו התורה הלא אין המשל דומה לנמשל אם נותנין תבלין לתבל הבשר הבשר עיקר וכאן אמר בראתי יצה"ר בראתי תבלין התורה והחיך נאמר כאן שהיצה"ר הוא העיקר והתורה תבלין ואמר שהחמת הוא כך שהיצה"ר הוא עיקר העבדות שהשי"ת ברא לאדם להיות עובד את ה' בהתלהבות ובכחות היצה"ר אבל אם יאחז בכחות היצר הרע הי' יכול לפול לעשות גשמיות והתורה הוא תבלין לשמור האדם שלא יפול עם התלהבות במעשה הגשמיות אבל עיקר העבדות הוא בהתלהבות כמ"ש אורייתא ומצוה בלא דחילא ורחימא לא פרחת לעילא עכ"ד בקיצור וכתבתי במקום אחר באריכות וכשעובד השי"ת בהתלהבות היצה"ר נמצא עושה מיצר הרע יצר הטוב ומקדש ומטהר כחות היצר אבל כשהולך אחר פיתוי היצה"ר ועושה עבירות נמצא הוא מקלקל ומחטיא היצה"ר כי היצה"ר בעצמו חשקו ורצונו שהאדם לא יציית אותו כמו ששמעתי מאדמ"ו הגאון החסיד בוצינא קדישא מוהר"ר שמואל שמעלקא אב"ד דק"ק ניקלשפארג בקש שלום ורדפהו כלומר אם תבקש שלום עם היצה"ר ורדפהו תרדוף אותו ולא תציית אותו כי רצונו וחפצו בזה אבל הוא עושה עבודתו עכ"ד ודפח"ח וזהו ואנת תהא שליט בי' למזכי אותו אם לא תציית אותו ובין למחטי אותו ולפ"ז נכון בנוסח על חטא ששם פרט כל העבירות בפרטות וגם אמר שם על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע כלומר שחטאנו לפניך ביצה"ר שהלכנו אחר עצתו שנברא בשביל