אורח לחיים רג

ולעשות בקשתו והשיב לו השי"ת ואדעך בשם מלת בשם הוא ב' שם ר"ל שני שמות הוי' אחד קודם החטא ואחד שמרחם לאחר החטא ועשיית תשובה אודיעך שלש עשרה מדות כשישראל ח"ו בצרה אינם חוזרין ריקם

ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם ועיין פירש"י ז"ל וחנותי את אשר אחון אותן פעמים שארצה לחון ורחמתי את שאחפוץ לרחם עד כאן לא הבטיחו אלא עתים אענה ועתים לא אענה אבל בשעת מעשה אמר לו הנה אנכי כורת ברית הבטיחו שאין חוזרות ריקם ע"כ ולהבין מה שאמר חנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם הלא מדת רחם הוא קודם למדת חנון והל"ל ורחמתי את אשר ארחם וחנותי את אשר אחון וגם למה אחר כך בשעת מעשה אמר הנה אנכי כורת ברית וחזר מדברי הראשונים שאמר את אשר ארצה לחון ולרחם לעתים אענה ולעתים לא אענה ואח"כ כרת ברית שיענה תמיד ולא יחזרו ריקם ונראה דקושי' אחת מתרצת בחברתה כי מתחלה לא נתרצה עדיין לגמרי ע"כ היה צריך להקדים מדת חנון כי כבר כתבתי בשם הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה ששלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן הם נגד שלש עשרה מדות שבתורה שבכתב וע"כ כשהתפלל משה על מרים והתחיל במדת אל נא רפא נא לה ומדת אל מדה ראשונה מי"ג מדות הכליל מכל השיב לו השי"ת שאי אפשר להיות כך מפני הקל וחומר שבתורה שבע"פ המכוון נגד מדת אל ומחמת ק"ו הלא אביה ירוק ירק בפניה וכו' הלא תכלם שבעת ימים וק"ו לשכינה י"ד ימים אלא דיו וכו' כמדת תורה שבע"פ וע"כ תסגר מרים שבעת ימים ודפח"ח ושמעתי מהרב הגאון הגדול המפורסים מוהר"ר לוי יצחק זללה"ה אב"ד דק"ק בארדיטשוב פירש על רחום וחנון איך שהם נגד גזירה שוה ובנין אב כי אי אפשר לעשיר לרחם על עני כי העשיר אינו חסר לו כלום ואינו יודע בחסרונו של עני שירחם עליו אלא אם כן משים מחשבתו ומצייר בדעתו חסרונו של עני שאין לו מה לאכול והולך ערום ויחף ואז מרחם עליו א"כ אי אפשר לרחם עליו אא"כ משים עצמו בגזירה שוה עם העני וחנון הוא מתנת חנם הוא כנגד בנין אב שרצה האב ליתן לבנו מתנת חנם אעפ"י שבנו אינו הולך בדרך הישר הוא מטיב לו כמו שמטיב לעצמו כן מתנת חנם הוא חנון הוא כנגד תורה שבע"פ בנין אב עכ"ד ודפח"ח והנה כתב האר"י ז"ל שבדורות הראשונים קודם אברהם אבינו בחטאם הגדולים היו דוחים השי"ת עד לרקיע שביעי עד שבא אברהם אבינו ע"ה והוריד השי"ת ופרסמו שיהא שוכן בארץ כמ"ש אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי שהי' אז אלקי השמים לבד ולא אלקי ארץ עד עכשיו וכו' וע"כ מתחילה שלא נתרצה השם יתברך עדיין לגמרי והיה מסלק שכינתו מבין התחתונים אי אפשר היה לרחם עליהם בגזירה שוה ולראות בצרתם לרחם עליהם כי היה מסולק מתחתונים וא"כ כיון שאמר פעמים אעלה והאיך אפשר לפעמים לרחם אלא אם כן אחז במדת חנון תחילה שהוא בנין אב מתנת חנם אב לבניו אעפ"י שאינם הולכין בדרך הישר רצונו להטיב להם ואחר כך מרחם עליהם ורואה בצרתם ועוזרם מכל צרה ומשפיע טובו עליהם אבל אח"כ בשעת מעשה כשקרא הי"ג מדות נתרצה לגמרי והזכיר מדת אל הוא חסד גמור שעלה רצונו להיטיב לישראל עמו ולהמשיך עליה' שלש עשרה מדות הרחמים וברצון זה התקשר השי"ת עם ישראל עמו קודם בריאתם שיקבלו עליהם עול מלכותו ויראתו וכשח"ו ילכדו במצודו' היצר ויפרקו עול מלכותו ויראתו כשיהיו עושין לפניו כסדר הזה ויצערו אליו יזכור הברית שהתקשר עמהם קודם בריאתם כמו שכתבתי בפסוק ושמרו בני ישראל את השבת פירש ברית עולם ביני ובין בני ישראל וע"כ אמר הנה אנכי כורת ברית שלא יחזרו המדות ריקם כשתקראו ותצעקו אלי אזכור הברית שהיה לי עם ישראל קודם בריאת העולמות וע"כ הזכיר רחום קודם לחנון כי כשיהיו עושין כסדר הזה תמיד אני מרחם עליהם ולא יחזרו ריקם ולא אצטרך למדת חנון בנין אב מקודם כנ"ל ועל דרך זה אפשר לומר בארך אפים דהנה האר"י ז"ל מנה י"ג מדות ומנה ארך למדה אחת ואפים למדה אחת ונמצא ארך נגד כלל ופרט ואפים נגד פרט וכלל