אורח לחיים קעז

בחכמה יסד ארץ. ובזוהר כתיב אבא יסד ברתא להבין ע"ד שאמרו רז"ל תלה הזכרים בנקיבות וכו' איש מזריע תחילה יולדת נקיבה וכו' ע"כ כתיב יסד ארץ לשון יסוד שהוא ראשון לבנין והנה האדם צריך לעבוד את השי"ת ביראה הנקרא ארץ שהוא השער הראשון ולהמשיך ביראה מוחין הנקרא חכמה ובינה שהם תרין רעין דלא מתפרשין ומדת יראה הוא מדת מלכות הוא מדת הנהגה מדת אמונה להאמין שהוא ית' מנהיג כל העולמות כולם כפי רצונו וחכמתו ולא להאמין ח"ו במזלות וטבעיות כמ"ש רז"ל אין מזל לישראל וברצונו לשדד כל המערכות והמזלות וזהו ראשית הוא חכמה הנקרא ראשית שהוא בכורי אדמתך ובכורי הוא ג"כ לשון ראשית כלומר חכמה שהוא ראשית של אדמתך של מדת מלכות כי בחכמה יסד ארץ כנ"ל תביא בית ה' אלקיך תמשיך למדת יראה הנקרא בית ה' חלקי' תמשיך למדת מלכו' חכמה ולהאמין שהוא מנהיג במלכותו כפי רצונו וחכמתו ולא להאמין ח"ו במזלות ובטבעיות ולשון בישול נופל על גמר הדבר כי באוכל הגמר הדבר המביא לידי אכילה הוא בישול וזהו לא תבשל גדי לא תתלה גמר הדבר במזל הנקרא גדי ע"ד גד גדי וסינוק לא וכו' בחלב אמו וחלב לשון יניקה כלומר יניקתו של המזלות הן מן השורש הנקרא אמו ובידו ית' להנהיג ולשדד המערכות והמזלות כפי רצונו וחכמתו יתברך

ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך וכו' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמנא וכו' כאן הבטיח אם תעבוד את השי"ת שלא תהיה לך שום מניעה משלשה דברים הכרחיים דהיינו בני חיי ומזוני וברך את לחמך וכו' זהו מזוני יאמר וברך לשון נסתר כי הוא במזלא תליא לא תהיה משכלה ועקרה זהו בנים את מספר ימיך אמלא זהו חיי ואמר את מספר ימיך ולא אמר ימיך אמלא דהנה יש אדם שהיה ראשיתו בצער ודאגה ולא היה בהם שמחה ובהירות הבטיחו לו שאם יעבוד את השי"ת שיתן לו השי"ת אח"כ שמחה ובהירות באחריתו שישגא מאוד שיהא די לשנים שעברו עניו בצער ודאגה וזהו את מספר ימיך אמלא לשון ספירה ובהירות של ימיך שעברו אמלא על ידי שאחריתו ישגא מאוד כאמור ואמר את ה' אלהיכם כי ידוע שאי אפשר לעבוד את השי"ת אלא עמו בכוחותיו ובנפשו ורוחו ונשמתו ובעזרתו כמאמרם ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו נא היה יכול לו וזהו ועבדתם את ה' אלהיכם כנ"ל

ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר להבין קצת שלא יהיה נכתב דבר גשמי כל כך עליו ית' אפשר לומר דהנה השי"ת ברא כל העולמות בשביל מדת מלכותו ויראתו שיתגלה בעוה"ז וקבלת מלכותו שיהיה אדם יודע בבירור שאי אפשר להנצל מן היצר המסיתו למלאות תאותו בתענוגיו ופשיטא לנצח אותו לעבוד עמו השי"ת בלעדו ית' שהוא המציל מן היצר וכמ"ש יצרו של אדם מתגבר בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו שנח' וכו' כי לית ליה מגרמי' כלום והוא ית' הוא העובד וכתבתי כמה פעמים וזו מדת יראה תתאה שיהא ירא תמיד שלא יפול למטה להתענג בתענוגי היצר ככל הנבראים ולהתפלל אל השי"ת שיעזור נו וע"כ קבלת מדת מלכותו הוא מדת יראה ועולם התפלה וזהו עיקר בריאת כל העולמות בשביל עוה"ז שישראל שבשבילם נברא העולם יקבלו עליהם מדת מלכותו ויראתו היינו יראה תתאה ואם ראה שכבר נכשל ונפל למטה עושה תשובה היינו תשובה תתאה וזהו אשה יראת ה' אשר היא התהלל בכל העולמות כי מאן דאית ביה יראת ה' אייתיה ליה לידי ענוה דהוא שכינתא עלאה הוא בינה שהוא דבוק אל חכמה והוא יוד שהוא דבוק אל אין ממש היינו הקוצי של יוד וכמ"ש בהקדמת תיקונים וזהו פירוש והארץ הדום רגלי היינו ה"ח שנ הדום היינו ה"א תתאה עולם היראה עולם הדיבור והוא מייתי לאדם זה אל עולם התשובה עלאה היינו בינה שאין בו דיבור אנא דומיה והוא דום גימטריא חמשים שערי בינה וזהו והארץ ה"א דום ה"א תתאה מביא אותו ח דום עולם התשו' עלאה ומדת יראה תתאה הוא השער הראשון לכנס בו לעבודת יתברך וכמ"ש זה השער לה' צדיקים יבואו בו וזהו פירוש כ שתה תחת רגליו וכל הוא הצדיק הנקרא כ