אורח לחיים קעב

והשי"ת משלם לו עשירות ביתר שאת וזהו וגמולו ישלם לו כאשר גמל חסד עם השי"ת ונתן לו כפי מצותו ואין כוונתו להרויח וכאשר גמל חסד עם העני כי אין הצדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה כמו שאמרו בגמרא ואם אפילו בנתינת מעשר שמותר לעשות בשביל הנאת גופו להתעשר אעפ"כ אין נחה לעשות כן מכ"ש בשאר מצות שתין נכון לעבוד ע"מ לקבל פרס כי כל פעל ה' למענהו וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו ומכ"ש האדם שהוא מובחר שבברואים שנברא לעבוד השי"ת בכל מעשיו ובכל דבוריו ומחשבותיו ולא שיעבוד את עצמו ואפילו בעשיות מצות כדי לקבל מהש"י מבוקשתו וחפצו בצרכי גופו בעולם הזה ובבא וזהו אם כסף תלוה מלשון אין מלווין לאדם וכסף מלשון נכסף נכספת וזהו אם כסף תחמוד תמיד לעבודתי תלוה את עמי לקרבם את העני עמך כי כל כוונתינו בעבודתינו נכון וראוי להיות למפרק לקב"ה ושכינתי' הנקרא כנסת ישראל מן גלותא כמו שאמרו רז"ל אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין האומות ובזוהר פ' כי תצא והובא בשערי הקדושה חלק א' שער ג' וז"ל ולאו למיגנא אמר הקב"ה כל העוסק בתורה וכו' וכמה בני נשא דאשתדלין באורייתא וכו' ולא אתפרק קב"ה אלא הא אקמוהו דאין חסיד אלא המתחסד עם קונו וכו' וסיים שם בשערי הקדושה וז"ל נמצא כשיעסוק בתורה ובמצות ובגמילות חסדים הנק' חסיד אם נתערב בו כוונת קיבול איזה שכר הוא חסיד לעצמו כמ"ש גומל נפשו איש חסיד כי בקיימו המצות גומל חסד לנפשו ולכן אין נקרא חסיד אלא איש חסד כי החסד הוא אל האיש עצמו הגומל לנפשו אבל הגומל חסד עם קונו ואינו חושש לכבוד עצמו אלא לכבוד קונו נקרא חסיד וכו' ואינו חושש לכבוד עצמו אלא לכבוד קונו עכ"ל ונמצא לפי קשיות הזוהר וכמה בני נשא דאשתדלין באורייתא ולא איתפרק מתרץ הא אקמוהו דאין חסיד אלא המתחסד עם קונו כלומר שעל כן אינם מועלים בתורתם משום שכוונתם לגמול חסד לנפשם וע"כ לא איתפרק הקב"ה ושכינתי' וישראל מן האומות דאין חסיד אלא המתחסד עם קונו. וידוע שמשיח ה' שאנו מצפין שיגאלנו ב"ב נקרא עני ורוכב על החמור וזהו את העני ר"ל מה שתעשה תורה ומצות וגמילות חסדים בשביל טובת את השכינה הנק' את שכלולה מא' ועד תיו העני אמר העני בהא הידיעה שתעשה לטובות שיבא משיח ויפרוק קב"ה ושכינתי' כנסת ישראל מן גלותא עמך ר"ל זאת תקח עמך בצאתך מהעולם הזה וזהו נא תהיה לו כנושה ר"ל לא תהיה בכל עבודתיך ובעשיות המצות ובנתינת מעשר וצדקה לכוונת עצמך ואתה מלוה את הש"י כדי שיחזיר לך טובות בשביל זה בזה ובבא ופשיטא לא תשימון עליו נשך ר"ל שנא תרום על השי"ת בכוונתך ליקח ממנו טובות גדולות יותר ויותר בזה ובבא והוא כמו רבית אם חבל תחבול שמלת רעך עד בא השמש תשיבנו לו יש לפרש ע"ד רמז דעיקר בריאת האדם שיקדש ויטהר עצמו מכל טומאות העבירות ואח"כ יכין עצמו שיהיה משכן אליו ית' כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אנא בתוכם בתוכ' ממש כשיקדשו ויטהרו ואם אדם עושה ח"ו עבירה הוא פוגם בנר"ן שלו כפי גודל העבירה ואז אין הקב"ה משרה שכינתו עליו כי הוא בעל מום וכל אשר בו מום לא יקרב אליו ית' עד שישוב בתשובה שלימה ויתוקן הפגם שפגם בנר"ן שלו ואז הקב"ה משרה שכינתו בו כפי הכנתו אליו ית' וכשהקב"ה שורה בנר"ן שלו כביכול לבוש אליו ית' בדרך מטי ולא מטי ועבירה שאדם עושה ופוגם בנשמתו נקרא חבלה ורעך נק' השי"ת כמ"ש רעך וריע אביך וכו' וזהו שאמר אם חבל תחבול כלומר שעשית פגם בנשמתך והוא שלמת רעך שהשי"ת שורה בו ואמר חבל תחבול כפל ע"ד עבירה גוררת עבירה ואם חבל בעבירה אחת תחבול עוד ואמר עד בא השמש תשיבנו לו ע"ד שאמר שלמה המלך ע"ה עד שלא תחשך השמש וירח וכוכבים וכו' וזהו עד בא השמש קודם שתחשך השמש תשיבנו אליו ר"ל תשוב אליו בתשובה שלימה ויתוקן הפגם שפגם ומפני שלא ידע עתו מתי יחשך השמש והירח וכוכבים וכו' צריך לשוב תיכף בתשובה שלימה כמ"ש רז"ל שוב יום אחד לפני מיתתך ומפני שאין אדם יודע עתו ורגעו צריך תיכף לשוב בתשובה שלימה בכל יום וגם לפי פירוש רש"י ז"ל חבל תחבול לשון משכון נוכל לומר