אורח לחיים קנ

ז"ל ונראה דהנה השי"ת קידש לנו כל השביעית מימים קידש יום שבת ומשנים קידש שנת השמטה ומשמיטין שנת היובל כי המדריגה השביעית הוא בחי' המעשה וקידש לנו כל השביעית שלא לעשות בו שום מעשה להורות לנו שלא נאמין במעשה ובטבעיות רק הכל הוא בהשגחתו ית' וכן כתיב בפירוש וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע וכו' וצויתי את ברכתי וכו' וזהו פירש"י וקראת לשבת עונג כי הרי ראינו שתענוג תמידי אינו תענוג למשל עשיר אחד יש לו מאה אלפים ואינו מרויח כלום אין לו תענוג כלל כי במה שיש כבר הורגל בו רק אם מרויח בכל יום אף אם אינו עשיר יש לו תענוג בכל יום שנתוסף לו דבר חדש מה שלא היה לנו עדיין וכן בשבת שחין אנו מרויחין כלום אף שיש לנו כל צרכנו ממה שמרויח ומכין מששי לשבת אעפי"כ בשבת אינו נתוסף לנו דבר חדש ונמצא עפ"י טבעות לא היה לנו תענוג בשבת וצונו הבורא ית' וקראת לשבת עונג אדרבה שתמשיך למדריגה שביעית עולם התענוג שנא תאמין בטבעיות ובעשיות הגשמיות ולא תעשה מלאכה ותקבל מצות השם ית' באהבה וע"י זה תוכל לבא להמשיך עולם התענוג וכן בכאן במן שיורד להם בששי שני עומר לא' ולא היה להם תענוג בשבת שלא נתוסף להם דבר חדש אדרבה היו יראים שלא יפסוק המן כמו שפירש"י ז"ל והנה כל תענוגי' נקראים בלשון אכילה וזה שאמר משה אכלוהו היום ר"ל שתמשוך עולם התענוג כי שבת היום לה' ר"ל שבת המדרג' שביעית שהוא בחינת עשיה וטבעיות נתקדש לה' שלא להאמין בעשיות הטבעיות וע"כ היום לא תמצאוהו בשדה ולא ניתוסף לכם דבר שיהיה לכם תענוג מזה ותקבלו מצות ה' באהבה ובחשק ותמשיכו עולם התענוג

ראו כי ה' נתן לכם את השבת ע"כ הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי ונראה דהנה הרב בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר פי' בא שבת בא מנוחה שבא כח הפועל בנפעל ומנוחה נק' הש"י כי הוא אין סוף ב"ה ובאין סוף לא שייך תנועה וע"כ נק' מנוחה עכ"ד ודפח"ח נראה כוונתו דידוע בספרים שהשי"ת ברא כל העולמות בתחילה על ידי צמצום כדי שיוכל להתהות הכלי וכשנעשה הכלי המשיך לתוכו חיות דרך קו ומדה שיוכל לקבל ולחיות ולא יתבטל ממציאות ובשבת בא חיות אל כל העולמות זהו כח הפועל בנפעלים להחיות אותם והנה החיות של כל העולמות הוא חכמה המחי' את הכל כי כולם בחכמה עשית כמו שכתוב והחכמה תחי' בעליה והחכמה הוא בחי' ראיה וזהו ראו כי ה' נתן לכם את השבת כלומר מבחי' ראי' שהוא חכמה ה' נתן לכם את השבת שבא אל כל העולמות החיות שלהם הוא כח הפועל בנפעל כי כולם בחכמה עשית ועיין מ"ש לעיל בפסוק ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום וכו' שהשי"ת קידש לנו כל מדריגה השביעית מימים ושנים ומשמיטים שהמדריגה השביעית הוא מרומז כנגד עונם המעשה ואנחנו בני ישראל לא נאמין בשום מעשה הטבעיות והגשמיות רק בהשי"ת ע"כ צוה לנו שלא לעשות שום מעשה בכל השביעית שהכל בהשגחתו ית"ש והוא המושל בכל הטבעיות כרצונו ע"ש וזהו שאמר כשתראו ותבואו לחכמה ותבינו שבשבת בא חיותו אל כל העולמות ומבלעדו הכל אפס ולא תאמינו בגשמיות וזהו ע"כ הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים כלומר שלא תעשו בו שום מלאכה שלא נאמין בעשי' הגשמיות ותדבקון בו יתברך בחיותו שבא אל כל העולמות זהו חכמה המחיה את הכל וזהו שבו חיש תחתיו ותהיו דביקים בו ית' אל יצא איש ממקומו כי שמעתי ממחו' הרב הגאון מוהר"ר לוי יצחק אב"ד דק"ק בארדיטשוב פי' שינה בשבת תענוג שבשב' צריך האדם להיות דבוק ביראת הרוממות והוא חכמה הנקרא ראיה כי ראיה הוא אותיות יראה רק שאי אפשר להיות דבוק תמיד אל חכמה ושינה נק' בחי' נפילת המוחין וזהו שינה בשבת כלומר נפילת המוחין בשבת תענוג עולם התענוג הוא בינה ועי"ז יוכל להתענג בשבת כי אם הי' תמיד בבחי' יראת הרוממות שהוא למעלה מעול' התענוג לא היה יכול להתענג בשבת ע"כ ודפח"ח ועיין בסידור האריז"ל בכוונת הקדושה וז"ל ממקומו שהוא בינה הנק' מקום וא"ו וזהו התפשטות הבינה עכ"ל וזהו שאמר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי כלומר עכ"פ כשתהיו