נאות דשא קצא

מודה בזה דנהי דסמך הנ"ב בה"מ לומר דאינו ריעותא גמורה עכ"פ ריעותא כ"ד מקרי ולא מהני מיעוך כמו בסרכא מתוך הטינרי וכאשר כתבתי בזה לעיל בסימן צ"ג לענין סרכא כזו היוצאת מתוך צימוק במקצת הריאה ע"ש ופשיטא דהך דהכא כ"ש מהך דהתם ואע"ג דהמראה אינה רק בצד א' מהסרכא וא"כ עדיין יש ספק שמא הסרכא יצאה מהצד אשר אין בה מראה אפ"ה אסור וכמו שביארתי בזה בסימן צ"ה לענין צימוק בכה"ג וכ"ש לענין מראה ואין מהצורך להאריך כאן ולבאר יותר בזה כי המעיין בדברינו לעיל בסימן צ"ג ובסימן צ"ה ידין משם ג"כ לכאן כי כל אותן הדברים שייכים גם בנדון זה והוא כ"ש מהתם כן נראה לפי עניות דעתי

שאלה קד

וכן סרכא דבוקה היוצאת מתוך מראה כשרה בין אונא לאונא למטה מחציין ויש חלון או בין אונא לאומא בלי חלון

ודאי דאין להכשיר בלי מיעוך ומשמוש ואפילו בהפסד מרובה אין להתיר בלי מיעוך אם נאבד או נקרע וכמו שכתבתי מזה לעיל בסימן צ"ד לענין צימוק וכתבתי שם דדינו כטינרי יעו"ש כי לא אכפיל הדברים כאן ומכ"ש מראה כשרה דפשיטא דגריעה מטינרי דהא כתבתי בסימן ק"ב דלעיקר הדין נ"ל דמראה הוי ריעותא וא"כ הוי ב' לריעותא ולא מהני מיעוך רק דכתבתי שם דהרוצה להקל על הנ"ב אין מזחיחין אותי אבל עכ"פ בהא פשיטא דגם הנ"ב מודה דאין להתיר בשום אופן בלי מיעוך ומשמוש ואפילו בהפ"מ והוא פשיט

שאלה קה

וכן במראה כשרה העומדת ע"ג יתרת מקמה במקום שמכשירים יתרת מקמא

נ"ל ג"כ בזה דטרפה ומהטעם שביארתי לעיל בסימן ק' ובסי' ק"ה ע"ש כי לא אכפיל כאן הדברים ואע"ג דהתם כתבתי להקל בצימוק מקצת מ"מ מראה כשרה גרע אפילו מצמקה כל היתרת דהא בסימן צ"ב ביארתי דצימוק אין בו שום לקותא וריעותא כלל רק דהו"ל כחסר וא"כ כשעומדת על יתרת מקמא הו"ל היתירה כאלו אינה ולית לן בה וכן ב' לריעותא ליכא התם דהא בירדנו דצימוק לאו ריעותא הוא וכן יתרת מקמא לאו ריעותא הוה ואפ"ה הטרפתו שם מטעמים המבוארים שם מכ"ש במראה הכשרה דכבר כתבתי דלעיקרא דדינה נ"ל כתב"ש דהוי ריעותא וכן יתרת בדרי ס"ל להתב"ש דהוי ריעותא א"כ לדידיה הו"ל הך מלתא תרתי לריעותא ולכן אע"פ שבררתי לעיל כ"פ דאין יתרת אפילו מקמא עם עוד לקותא נקרא ב' לריעותא אפ"ה טרפה בנדון זה מטעמא דידי שחדשתי שם משום דהכשר יתרת מקמא הוא קולא גדולה ובהצטרף אליו עוד ריעותא אסיר ואע"ג דהסכמתי שם דריעותא כל דהו אינו מטריף ביתרת מקמה כאשר ביארתי בסימן ע"ח ובסימן ע"ט ע"ש היטב מ"מ מראה כשרה דהוי מדינא ריעותא לכן נ"ל פשוט להטריף אבל מראה על יתרת בדרי כשר כאשר ביארתי בסימן ע"ה ואפילו באודם על יתרת בדרי כשר כל שאין מ"ב מיהו ביתרת מקמא ומראה כשרה עלי' ויש עוד ם כגון בתערובת או שלא בדקו אם מתלבנת ע"י נפיחה ונאבד וכן היכא שהיתרת אין לה סמפון אפשר להקל בה"מ עיין מ"ש בזה בסימן ק"ר כן נ"ל להלכה בכל זה וקצרתי בכאן מאוד כי המעיין בכל המקומות הנ"ל שרמזתי עליהן יובן לו הכל ולא רציתי לכפיל הדברים והנראה לפי עניות דעתי כתבתי

שאלה קו

ואשר בקשת לעמוד על דעתי. תוך נהירות במראות העומדת על חיך ק ס רר רוררה ר רכ ר ר הריחה מה שלח הוזכרו בגמרא לא לאיסור ולא להיתר והנה התב"ש בסימן ל"ח האריך ואסר והגאון בנ"ב סימן יו"ד כתב להתיר ואשיב לך מעט ואי אפשר לבה"מ בלי חידוש

גרסי' בפ' א"ט דף מ"ו ע"ב אמר רבה האי ריאה דקיימי גילדי גילדי אוכמא אוכמא חזותא חזיתי כשרה ופרש"י ז"ל חזותי חזותי ודוקא כגון הנך גוונים דלא מטרפי כגון אדומה וירוקה והנך דלקמן בהלכה עכ"ל ויש להקשות מאי אתא רבא לאשמועינן דלמה ה"א להטריף בהרבה מראות כשרות וליכא למימר דמיירי במראות סמוכות וה"א להטריף מכח תרתי לריעותא כגון שני מיני מראית וקמ"ל דאע"ג דשני מינים הם מ"מ כיון לכולם בשם יקרא מראה כשרה הו"ל שני ריעותות משם א' ואינו נקרא ב' לריעותא הא ליתא דהדבר פשוט שאין זה כוונת רבא דהא כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כתבו שדין תרתי לריעותא אין לו שורש כלל בגמרא ואפשר לומר דקמ"ל להכשיר היכי דאיכא אדומה וירוקה בהדדי דה"א דבה"ג טרפה כיון דאדומה כשרה הוא משום דר"נ דהיינו דתלינן שלא נבלע דמו וירוקה מכשרינן משים דר"נ דתלינן שעדיין לא נפל בו דמו וא"כ כשיש אדומה וירוקה ביחד ה"א להטריף ממ"נ דאם כבר נפל בו דמו טרפה מחמת ירוקה ואם לאו טרפה מחמת הדומה קמ"ל דאפ"ה כשר משום דתלינן דבמקום זה לא נפל דמו ובמקום זה לה נבלע וכמ"ש האחרונים בזה להכשיר מטעם הנ"ל ואפשר דמשום הכי תפס רש"י ז"ל בדבריו אדומה וירוקה דלכאורה הוא מיותר והי' די במ"ש ודוקא כגון הנך גווני דלא מטרפה בי' ותו לא אלא שכוונתו להנ"ל דדברי רבא לא נצרכה רק לענין אדומה וירוקה וכנ"ל ומ"מ א"א לומר כן מדסיים וכ' והנך דלקמן בהלכה משמע דמוקי לה נמי בשאר מראות והדרא קושיא ומאי קמ"ל וגם בלא"ה דחוק לפרש כך בכוונת רבא כיון דמלתא דר' נתן עדיין לא הוזכר בגמרא עד לקמן ושם ס"ל להש"ס לאתויי מלתא דרבא וגם יש לסתור זאת מהא דרבא גופי' אמר מעיקרא ריאה שהאדימה מקצתה כי' ורבינא פליג עלי' ומסיק אלא ל"ש פי' דכשר' מרר"נ משמע דרבא לא ס"ל הכי ויש לפלפל בסתיר' זו עפ"י מ"ש לעיל בסי' ק"ב אלא שאין רצוני להאריך כי בלא"ה דחוק אצלי לפרש זאת בכוונה רבה וא"כ הדק"ל מהו קמ"ל רבא ויש ליישב בדוחק ועיין בטור סימן ל"ח. אלא דקשיא לי למה פירש"י דמיירי בהנך מראות דאמר לקמן בהלכה דכשרות ומחמת זה צריך לדחוק ולהבין מאי אתא רבה לאשמועינן מוטב הו"ל לפרש דמיירי בהנך מראות שלה נתפרשו כלל בגמ' לא לאיסור ולא להיתר וקמ"ל דאותן שלא נתפרשו הם כשרות ובאותן טוב' קמ"ל דה"א מה דלא נתפרש להיתר אסור וכמו שבאמת פלפלו האחרוני' אם להוכיח מדלא חשבינהו להית' מכלל דאסורי או להוכיח מדלא נתפרשו לאיסור מותרים ולכן נסתפקו באותן המראות שלא נזכרו בגמרא מה דינם וא"כ אי הוי מפרש רש"י דרבא בהו מיירי הוי ניחא טפי דטובא קמ"ל רבא ומוכח מזה דרש"י ז"ל ס"ל דמה דלה נזכר בגמרא הוא טרפה וכן הביא התב"ש ראי' בסימן ל"ח מדברי רש"י הללי רק שהוא הביא ראי' ממשמעות הלשון של רש"י ז"ל ולכן כ' שהות קצת ראי' אבל לפמ"ש הוה ראי' אלימתא דאי הוי ס"ל לרש"י באותן המראות להכשיר ודאי דהוי מפרש מלתא דרבא בהכי ומוכח בבירור מדברי רש"י הללו להטריף באותן המראות וכדברי התב"ש לכך נ"ל להלכה כדברי התב"ש דאותן המראות אסורים ומ"מ בהפסד מרובה נוכל לסמוך על הגאון להתיר כי יש עמוד ברזל לסמוך עליו ועכ"פ ריעותא פשיטא דהוי ובהצטרף עוד ריעותא טריפה אפילו בה"מ משום ב' לריעותא ואותן המראות אם חוזרת ע"י נפיחה למראה כשרה ולא למראה ריאה אפשר להתיר אפילו בלא הפסד מרובה ואם יש עוד ריעותא עלי' יש להתיר במקום הפסד ולומר דלא הוי ב' לריעותא כן נ"ל בדינים הללו ואין רציני להאריך ולפלפל עוד בזה כי כבר האריכו התב"ש והנ"ב במה שיש בו די והנראה לפענ"ד כתבתי

שאלה ק"ז

ואשר דרשתני בריאה שיש לה גם בשמאל ג אונות והיתרת הוא בדרי ויש בה עוד ריעותא אחרת שהאומא של ימין ושל שמאל שוין ואורחא שתהי' של שמאל גדולה כמבואר בפוסקים דין ריאה זו

בפרק א"ט בדף מ"ז בתוס' סוף ד"ה היינו רבותייהו כתבו וז"ל והא דלא אמר שבעה אוני אית לה לריאה (ר"ל משום דאומא ג"כ בכלל אוני ואז הם שבעה) משום חסר וחליף נקט חמשה דאומא אין דרכה להיות חסר וחליף עד כאן לשונו מוכח מדבריהם אלו דאי אתרמי חסר או חליף באומא טרפה וכן הביא התב"ש ראי' מדבריהם אלו בסימן ל"ה דחסרה אומא טרפה ממילא גם בחליף מוכח כך ומהא קשיא לי על הרש"ל ביש"ש והובא בט"ז וש"ך סימן ל"ה על חילופים שהזכיר רמ"א שם מענין צורות של אונות וגדלותן וקטנותן וכ' רש"ל שהוא השבתת ממון שלא נזכר בש"ס רק תלתא מימינא ותרתי ושמאלא ואהא אמר דאי חליף טרפה והיינו שנתחלפו במנינם מימין לשמאל לא זולת וא"כ קשה הא באומות לא תמצא חליף רק מה שהזכיר שם רמ"א שאומא של ימין גדולה מהשמאל אל ואפ"ה לא כתבי התוס' רק דאומא אין דרכה להיות חליף משמע דאי אתרמי טרפה מיהו י"ל דכוונת התוס' לענין חליף שהאונות למטה והאומות למעלה דטרפה שמודה בה רש"ל וכ' שם שיש סמך לזה בדברי רבה במה שאמר ה' אוני אית לה לריאה משמע כו' ע"ש וכ' עוד שם שלפי דעתי אינו בנמצא יעו"ש ממילא אפשר דלחליף זה כיוונו התוס' כאן ומש"ה כתבי שאין דרך האומא להיות חליף וכדברי רש"ל שאינו בנמצא ונראה דאפילו לדעת הרמ"א צריך לפרש בכוונת התוס' כאשר פירשתי לדעת רש"ל כי אפילו המטריפים חליף דצירות וגדלות וקטנות איני בכלל חליף דקאמר רבא כמ"ש התב"ש כיון דרבא לא דיבר כלל מצירות האונות וגדליתן לא יתכן שיכוין בזה באומרו חליף (וע' מעין זה בכרו"פ) רק דמטרפה לה היות קבלה בזה מאבותינו בדבר שלא הוזכר בש"ס יעו"ש וא"כ גם לדידהו קשיא במ"ש התוס' דמש"ה נקט רבא ה' אוני משום דהאומא אין דרכה הלא אפילו אם הי' דרכה להיות חליף לפעמים דהיינו שיהי' אומא ימנית גדילה משמאלית מ"מ לא היה לרבא להזכיר האומא כיון דלא מיירי מחליף כי הא אע"כ כוונתם לאותו החליף שהאונות למטה שלזה יש סמך בדברי רבא כדברי רש"ל הנ"ל מיהו אפשר לי לומר דגם חליף זה דאומא של ימין גדולה מהשמאל יש לה ג"כ סמך בדברי רבא כי מה דאורח' דאימא שמאלית להיות גדולה מהימנית היות מצד שבימין נחלק מהאומה ג' אונות וחסר ממנה הרבה משא"כ בשמאל שלא נחסר ממנה רק ב' אוני