מנחם ציון יב

ונעלם הוא כי בזה תלוי כל צדקותינו ומעשינו שאם היה לאדם פרנסתו בטוחה ומזומנת לא היתה עבודתו תמה ודרך זה הוא נתיב לא ידעו עיט. ובזה צדקו דברי המדרש

השמים מספרים וגו' ומעשה ידיו מגיד הרקיע וגו' יום ליום יביע וגו' במקרא זה רבו הדקדוקים מאוד ואי אפשר להולמו כפשוטו ולבאר זה נשית לב למאי דאיתא בירושלמי מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירות וקרא מאן בעי סמא דחיי אודיקו עליה כ"ע ר' ינאי יתיב ופשיט בתרעא א"ל הב לי א"ל לא צריכי לך ואעפ"כ נחית לגביה והוציא לו ספר תהלים מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך וגו' והוא תמוה מה חידש הרוכל בזה וגם מה שהשיבו ר' ינאי שמעולם לא ידע דבר זה עד שהודיעו הרוכל. והענין הוא כי השי"ת הוריד נשמות צדיקים בעולם והם נצר מטעיו מעשי ידיו ומצדיקי הרבים שנתלבשו בעה"ז להורות לעם דרכי ה' והם בעלי תורה הרבה וצדקתם רבה מאוד ויודעים לייחד שמותיו הקדושים ומחזיקים במעוזו להוסיף כח בגבורה של מעלה ה' עליהם יחיו. ומקריבים לבות בני אדם לאביהם שבשמים. ואולם אי אפשר להגמר על ידיהם כל מלאכת הקודש כי אינם בקיאים במעשה יושבי חוצות ועם שבשדות כי כל כבודם פנימה ואינם יודעים לעשות רע וקשה להם להאמין ולצייר איך שבעלי המשא ומתן המשוטטים ברחובות קריה ומכינים בחוץ מלאכתם עוברים על מצות ה' ומחמת זה לא יוכלו להוכיח אותם להחזירם למוטב. ואולם ישנם מדריגות צדיקים מהם שמעורבבים בין הבריות ומפשפשים במעשי ב"א לדעת מוצאיהם ומבואיהם והם נקראין רוכלין לשון הולך רכיל מגלה סוד. והנה הצדיקים בעלי מדריגות הגבוהין נקראין שמים כי כגבוה שמים מארץ כן גבהו מעלתם להתהלך באור החיים ואנשי החוצות העוסקים רק בעניני עה"ז נקראין ארץ ואותן הצדיקים בעלי מדריגה שניה שהם בחינת רוכלין נקראין רקיע כי הם ממוצעין בין שמים לארץ. וגם בהם יש צורך מאוד לתיקון העולם. כאשר תחזינה עינינו בסדר הלימוד כי א"א לכל למודי ה' להשיג