מבוא שערים פה

היה נק' רה"ר וזה היה סיבת מיתתם שלא יכלו לסבול האורות שלהם וירדו לעולם הבריאה והאורות עלו בעולם האצילות ולכן כשרצה המאציל העליון לתקנם הוצרך לתקן הפירוד שהיה ביניהם בתחלה וליחדם ולקשרם בקשר אמיץ יחד שהוא ע"י היותם דרך קוים כי יש חו"ג ות"ת מכריע ביניהם וכן כחב"ד וכן נה"י והם מתנהגים בהכרעה במדה ובמשקל. ועוד ניתוסף בהם כי הז"א שלא היה בו רק ו"ק דבין עדיין יבואו לו הד"ר וכן נוק' שהיתה נקודה א' יתוספו בה הט' נקודות אחרות ועי"ז יושלמו ויוכלו לקבל האורות שלהן. והנה בעלותן בסוד עיבור בבטן אימא אשר ילדתם מתחלה יתקשרו שם קשר אמיץ כמ"ש כבר וע"ש היטיב היכן עלו האורות והכלים כי צ"ע בזה עם מה שנת' לקמן בע"ה. והנה ע"י עיבור זה שימצאו כולם יחד במקום צר יתחברו ויתקשרו זה בזה מהם ובהם באורך המשך זמן וגם כי אורות הבינה יאירו בהם ויוסיפו בהם כח לתקנם ולקשרם. גם כי נודע כי עתה בעלותם בסוד עיבור הוא בחי' עלייתם בסוד מ"נ וגורמים זיווג באו"א ומורידים טפת זכרים ונקבות וע"י הטפות יתקשרו אלו הנקודות יחד ואז יתבררו בחי' הכלים שלהם ויעלו למעלה בסוד עיבור ויתקנו שם. וגם האורות יתוסף בהם תיקון כי תחלה היה אלו הנקודות בלי קוים ובלי בחי' פרצוף אמנם היה כלולים כ"א מי' בסוד כללות מעורב ולא היו המאורות מראי' פעולתם ועתה ע"י הקשר הזה שנתקשרו ע"י עיבור הזה הראו פעולת' זה בחי' רישא וזה בחי' גופא ועין רואה ואוזן שומעת כו' ונמצא כי זה העיבור אינו להאציל זו"נ מחדש כי כבר היו נאצלים אלא שהיו בלי תיקון קוים ולא פרצוף וגם שהיו חסרים זה מו"ק לבד וזה מנקודה א' לבד ועתה ע"י העיבור הזה היה כדי לקשרם יחד בסוד קוים ובסוד פרצוף וגם להשלים כ"א בי"ס שלימות וזה היה ע"י טפת דאו"א וע"י שם מ"ה החדש ונמצא כי לא מהכלים דנקודות דב"ן לבד נעשה פרצוף זו"נ. אמנם בעליות האורות בסוד העיבור והלבישו לנה"י דא"א כנז' לקמן אז קנו שם כלים חדשים ע"י הלבשה זו וגם נתחברו הכלים שנשברו ומב' בחי' כלים הללו נעשו פרצוף ז"א וכעד"ז היה בנוקבא ונמצא כי עתה חוזר ז"א בסוד רה"י כי ע"י עיבור נתקשרו ו"ק שלו כ"א מכול' ומלבד זה כ"א מהו"ק נתקשר עם הנקודה הז' הנק' מלכות וזה היה חיבור ואחדות גמורה וז"ש בתיקונים רה"י גבוה עשרה שהיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ורחבו ד' שם הוי"ה כנודע כי שם מ"ה דאלפין הוא בז"א כי עתה ע"י עיבור נתיחד ונעשה רה"י בשם מ"ה הזה גבוה עשרה ורחבו ד' ונתקשרו ונתייחדו אותיות זו בזו בסוד פרצוף גמור סליק פרק א' בעזרת השם יתברך

פרק ב ונבאר עתה איך ע"י זה העיבור נתקנו הכלים הנשברים הנה נת' כי עיקר שבירת הכלים אלו להיותם מעורבי' בהם סיגים וקליפות והאורות לא היו מתחברות עם כליהם לסיבת הסיגים שבהם כי זה עצמו היתה הסיבה שלא יצאו אלה הכלים מתחלה מקושרים וכתקנים דרך קוים וגם הכלים בעצמן לא היו יכולים לקבל האורות לסיבת הסיגים שבהם והסיגים שלהם גרמו להם הפירוד וגם כי כל זה היה בכוונה שיתפרדו הסיגים מהם ויצאו בלתי תיקון והנה ע"י זה העיבור הובררו מהם הקליפו' והסוגי' ונתבררו האורות ונסתלקו מתוך הסיגים והקליפות ועי"ז נתקן לכן צריך שנבאר איך נתבררו ע"י זה העיבור והענין כי בעלות האורות של המלכים תוך או"א בסוד מ"נ גרמו זיווג לאו"א ואז אבא מברר אלו המלכים כנודע בפ' פקודי וז"ל ת"ח רישא שירותא דמהמנותא גו מחשבה ואתברר וכו' בטש בוצינא דקרדינותא וסליק גו מחשבה ניצוצין זרקו לש"ך עיבור ובריר פסול' מגו מחשבה ואתברר. והענין כי כל אלו הבירורים של המלכים נעשה ע"י המחשבה שהוא המוח ששם מתברר ומשם יורד אח"כ בסוד טפת הזיווג אמנם יש מחשבות ומוחין רבות ובמחשבות עתיק הוברר אריך ובמחשבות אריך הוברר או"א ובמחשבות או"א הוברר זו"נ ובמחשבות זו"נ הוברר עתיק דבריאה ובעתיק דבריאה הוברר א"א דבריאה וכן כיוצא בו עד עולם העשיה בין בכללות ובין בפרטיות של ספי' וספי' עצמה כי מהיות בחי' מובחר וזך נעשה בחי' עליונה ומה שנשאר ממנה נעשה בחי' התחתונה עד סוף המדריגות. ונחזור לענין כי המחשבה העליונ' המברר זו"נ הוא מחשבו' או"א ומוחא דילהון והוא הנותן טפת מ"ד ממוחין דיליה ובבא טפה זו מברר גם כלים הנשברים כי הטפה שלו הוא בחי' אחרת ואינם מהבירורים עצמם דזעיר ונוקבא ועל ידי אותה הטפה הוא מברר הבירורים שיש בזעיר ונוקב' ואז הכלים והאורות והניצוצים שיש בו' מלכים כל מה שיכול עתה להתברר ולעלות להיות מהם זו"נ עולה ומתברר שם במחשבה דיליה וזרק פסולת הש"ך ניצוצין לבד ונוטל האוכל שהם הבירורים ושם מתקשרים באותה טפה שממשיך ממוחא דילי' שהוא בחי' זולת הבירורים האלה ובכחם מתקשרים יחד אלו ונתקנים שם ויורדים יחד כולם בסוד טפה אחד עד היסוד ונותנו בסוד זיווג ביסוד דאימא ומתעברת מהם והנה גם אימא ביררה בירורים במחשבה דילה וגם היא הוציא' טפת מ"נ ממוחין דילה וירד הכל עד היסוד שלה ושם נתחברו שניהם כא' בי בחי' יחד בירורי או"א עם ב' הטפת עצמם שהזריעו שהם טפת מ"ד ומ"נ ונתחברו יחד באו"א הכל בתוך אימא בג' ימי הקליטה ונשארו שם בסוד עיבור. ואמנם טעם הדבר למה הבירור ע"י או"א הוא כמ"ש שהקליפות אין להם אחיזה בג"ר שהם אריך או"א כי לכן הכלים שלהם לא מתו אמנם נתבטלו לבד ונמצא כי בעלות הבירורים אלו במחשבה דאבא אין יכולים אלו הסיגים אשר מעורבים ונאחזים בהם מקודם לישאר שם והיו נפרדי' משם ויוצאין בסוד ניצוצים דנפקין