מבוא שערים ח

ימין אלא שהוא רחוק מן הצדדים הוא הארה מועטת ונק' אור פנימי וכנגדו בצד שמאל מה שהוא שואב ביושר כנגד העין הוא חיצוניות הכלי וממה שהוא שואב מן הצדדים הוא פנימיות הכלי. ואמנם באור החוטם הוא באופן אחר כי מה שהוא שואב מאור החוטם בצד ימין קודם הגיע האור עד מקום הפה הוא אור מקיף ומה שמן הפה ולמטה הוא פנימי וכן בצד שמאל לעשות כלים כי מה שקודם הפה הוא חיצוניות הכלי ומה שלמטה מן הפה הוא פנימי וכן באור הפה מה שלוקח מן הפה קודם שיגיע אל הזקן מצד ימין הוא א"מ ומה שמתפשט מן הזקן ולמטה הוא פנימי וכן בצד שמאל מה שהוא קודם הגיע אל הזקן הוא חיצוניות הכלי ומה שמתפשט מן הזקן ולמטה הוא פנימיות הכלי

פרק חמישי ונבאר ענין אור חדש הג' כנ"ל בפ' הקודם. ואמנם זה האור החדש ודאי שגדול ועליון יותר מן האור העינים שממנו נעשה הנקודים מן הטיבור ולמטה כנז' בפ' הקודם והוא לסיבת היותו נמשך מהזיווג דע"ב עם ס"ג משא"כ באור העין של הנקודים שהוא אור תחתון משם ס"ג לבדו אך בערך אחר הוא יותר גדול אור העין של הנקודים מאור החדש הזה כי אור הנקודים עלה למעלה בחזה ויוצא דרך העין בגלוי גמור ואורו גדול אך אור חדש הוא מכוסה תוך הגוף א"ק למטה מהטיבור תכלית הכיסוי ואין יוצא ממנו רק אור מועט מאוד בהעלם דופני הכלים והגוף של א"ק להאיר בנקודות. והנה נת' בפ"ג כי הי' נקודות התחילו מהטיבור דא"ק עד למטה ואמנם סדר התחלקות הוא ע"ד שביארנו בש"ד ח"ב פ"ב האיך ז"א מלביש את א"א וכן הענין כאן כי כתר הנקודים מלביש את חצי ת"ת דא"ק שהוא חצי הגוף מהטיבור ולמטה וחב"ד דנקודים מלבישים ג' פרקים הראשונים דנה"י דא"ק וחג"ת דנקודים מלבישים ג' פרקים שניים דנה"י דא"ק ונה"י בג"פ בתראין דנה"י דאיק וכן עד"ז בז"א כנז' אך יש הפרש ביניהם כי ז"א המלביש את א"א מכל סביבותיו בהשוואה אכן כל אלו הנקודים עיקר מקומן היא בצד פנים דא"ק כנגד העינים שמשם הם נמשכים אמנם הארתם מתפשטים גם האחור והצדדים בין מבחי' האורות ובין מבחי' הכלים של הנקודים אך עיקר הארה ומקומה העיקרי הוא בצד פנים ע"ד שביארנו באח"פ כנ"ל פ"ג ובש"א ח"ב פ"ד. ונבאר עתה אור החדש המאיר בהם כי מלבד האור הנמשך ממנו להם דרך גומות העור יש עוד ג' מיני אורות והבלים יוצאים והוא כי הלא ג' נקבים שבאדם מן הטיבור ולמעה והם נקב הטיבור ונקב פי היסוד מצד פנים ונקב האחור הרי ג' וג' אורות אלו הם יוצאים אור שברשיה אלא שהאורותיהן מתפשטים אל הצדדים ע"ד הנ"ל. ואמנם נת' כי עיקר הנקודות שהם בפנים כנז' וא"כ היה ראוי שיהיה ג' נקבים מצד פנים ולא היה אלא ב' לבד כנגד הבל החוטם והבל הפה אבל כנגד הבל האוזן לא מצינו כאן נקב מצד הפנים כנגדו. גם היה ראוי שיהי' י' נקבים כנגד י' הנקודות אלא שהטעם הוא עם הנזכר בפ"ד כי הנה הכתר של הנקודים לבד הוא שלוקח מן אור האוזן ולא או"א לכן גם כאן חסר נקב שכנגד האוזן ולא המה רק ב' נקבים כנגד אור החוטם והפה שמהם מקבלים או"א. ואמנם להיות שהז' נקודות תחתונים לא לקחו רק מהשיבולת הזקן ולמטה שנפסק לגמרי אור האוזן כנז' לכן לא היה כנגדם ז' נקבים אחרים להאיר להם אמנם יצאו הארותם דרך צפרני רגלי א"ק זהו ויפוזו זרועי ידיו האמור ביוסף שהם י' טיפין דקרי שיצאו מבין צפרני רגליו בענין אשת פוטיפרע כנז' בתיקונים תיקון ס"ט דף ק"ח עי"ש כי יצאו מזכר בלתי נוקבא והם י' הרוגי מלוכה והבן מלת מלוכה כי הם ממש אלו הי' מלכים דמתו ונשברו כליהם וגופם ממש והסיבה היתה ג"כ לפי שהיו בלתי תיקון זו"נ עד שבא הדר מלך הח' ואז נתקנו כנז' באדרא נשא ד' קמ"ב ובאדרא האזינו תצ"ב וית' לקמן בפ"ח וזהו ג"כ אמרם במס' שבועות פ"ב היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ינעץ צפרני רגליו כדי שיצא הזרע דרך צפרניי' של הרגלים ויפרוש באבר מת. ונמצא כי אור זה החדש המאיר אל הג' נקודות הראשונים הוא ע"י ב' נקבי הטיבור והיסוד אך הז"ת הם מאירים דרך הצפרנים של הרגלים. ונבאר עתה סדרן כי הנה י' נקודות אלו כבר נת' פ"א כי הם הנקודות דס"ג והנה ט' נקודות הם מן הקמ"ץ עד השור"ק ולא נמצא בכלים נקודה שתהי' ע"ג האות רק א' והוא נקודות חולים וגם נקודה הא' לבד באמצע והוא נקודות שור"ק והשאר נקודות הם למטה מאותיות. והנה נקודות חולם הוא ת"ת כנודע תיקון ע' ד' קנ"ח ונמצא כי הת"ת דא"ק ממנו יוצא החולים אל כתר הנקודות דרך הטיבור. ונודע כי חול"ם איהו כתר על אתוון כנז' בתיקונים תיקון י' א' הרי כי החול"ם עיקרו בת"ת דא"ק אמנם נעשה כתר אל הנקודות והבן זה שלא יחלקו מאמרי הזוהר זע"ז ועד"ז מקי' בשאר הנקודות שהוא כעין י' שבשורה הוא יותר עליונה כי היא נקודה וממנו יונק אבא דנקודים גם כי צורת הי' וחכמה היא ו' דשמא קדישא והוא"ו של שור"ק שהוא אות ממנו יונק אימא דנקודים כנודע כי נקודה בחכמה ואתוון בבינה גם הענין כי הלא בחי' הו' דז"א שהוא ו"ק לבד שנתנו באימא להוציאם לחוץ ולכן היא לוקחת ו' זו ונת' בתיקונים ד' קנ"ח כנז' כי ניקוד שור"ק ביסוד כמ"ש ולכן ניקוד באמצע האותיות כי כן היסוד ניתן באמצע נ"ה והבל היוצא ממנו נק' שור"ק בו' כנודע כי גם היסוד ו' זעירא אמנם יש כאן מקום שאלה כי הרי ז"א מלביש אימא לנה"י שלה כנז' בש' אח"פ הנה היסוד דאימא הוא דעת דז"א וכן כאן בא"ק יהיה כן כי דעת דנקודות יונק מיסוד א"ק ולא חו"ב הגדולים ועליונים ממנו ותשובה לזה כי אימא דאצי' מרבצת עצמה ורבעת על בנה ז"א לעשות לו מוחין