מבוא שערים סו

יש בו שערות ארוכים וכנגדו בצד עוביו התחתון של הזקן במקום המכוסה שהוא אצל הגרון יש ג"כ שערות ארוכים ואלו הם ב' תיקוני השערות העליונות תיקון הא' שהוא הח' ותחתוני' המתכסים בהם הם תיקון שני אחר והוא תיקון י"ג האחרון של כולם. והנה אלו השערות ארוכי' מאוד ונמשכים ומגיעין עד טיבורא דאריך עד חצי הת"ת שלשם התחלת רישא דז"א כמו שית' ש"ה ולכן נק' מזל כי הם נוזלים ונמשכים עד למטה ומזילים טפה טפה כמ"ש תזל כטל אמרתי כי השערות הם המושכות צינורות השפע כנודע וכ"א מאלו הב' תיקונין שהם הח' והי"ג כ"א מהם נק' מזל ועיין בפט"ז טעם אחר וזכור זה. וז"ש באד"ר נשא קל"ג א' תיקוני ח' וכו' ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא וכו' וכן בדף זה בתיקון י"ג אמרו האי דתליסר כליל לון וכו' ובזה כלילין בהאי מזלא וכו' הרי כי תיקון הח' והי"ג נק' מזלות ט' שהם השערות הקטנים הקצרים הצומחין תוך אלו הב' מזלות שהם השערות ארוכים הנק' מזלות ומובלעים בתוכם בין ב' המזלות בין זה לזה ואינם ארוכים כמותם. קול הרמ"ז על תיקון הז' יש להקשות למה נמנה הכא בבחי' הדיקנא הא אין שם שערות י"ל כי נודע במ"א כי סוד הפנים דא"א הם ב' שיפולי רחם דנוק' דעתי' ככתוב בפ' בשלח וע"ש והנה נודע ג"כ שכל בחי' דיקנא הוא מי"ס דנוק' העליונ' כי דיקנ' דז"א הוא מיסו' דאימ' המתלבש שם ולכן ג"כ נכנסו התרין תפוחין בכלל הת"ד כי משם שרשם וכן הפה גם הוא בסוד ת"ד אעפ"י שאין שם שערות כי הוא סוד פתיחת היסוד ואין לדבר במקום גבוה כזה]. יו"ד הם השערו' הצומחו' במקום הדיקנא הסמוך בתחילת הגרון והם צומחים מלמטה של התיקון הי"ג והשערות ההם דמזל הי"ג שוכבים ומחפים על אלו ואלו הם תיקון הי' ואינם נבלעים עמה' תוך שניהם כמו השערו' של תיקון הט' אמנ' חפיין בגרונ' כנז' באד"ר נשא ד' קל"ה א' כי הגרון עצמו הוא מקום הבינ' דאריך ואין שם דיקנ' כנ"ל פי"א. תיקון הי"א הוא תיקון נוסף על השערות הנז' בתיקון הזה כי מלבד היותם שם במקום ההוא כי לכך נק' התיקון הי' עוד נוסף בהם תיקון דכולהו שקולים כחדא ושוים בהתפשטות א' לא נפקי דא מן דא וכולהו בחד שיקולא שוים בערכם ונמצאו כי באלו השערות עצמן יש ב' תיקונים. י"ב הוא הפה עצמו ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגלגלתא כנ"ל פ"ח עכ"ז היותו פנוי מבלי שערות זה נק' תיקון אחר ונמנה בכלל תיקוני דיקנא ע"ד שנת"ל בתיקון ז' וכן בתיקון הי' והי"א. תיקון י"ג הוא המזל התחתון כמ"ש בתיקון הח'. ואחר שנת' מקומם נבאר שמותם בפסוקים והם רמוזים במי אל כמוך וגו' ובפסוק ה' ה' אל רחום וחנון וגו' וזה ענינם א' מי אל כמוך ב' נושא עון ג' ועובר על פשע די, לשארית נחלתו ה' לא החזיק לעד אפו ו' כי חפץ חסד הוא ז' ישוב ירחמיני ח' יכבוש עונותינו ט' ותשליך במצולות ים כל חטאתם י' תתן אמת ליעקב י"א חסד לאברהם י"ב אשר נשבעת לאבותינו י"ג מימי קדם. וכנגדם בי"ג מדות דויעבור מן אל רחום וחנון כמ"ש באד' נשא קל"א ב' לקבל דא אל רחום וחנון וכו' ואינון לתתא ובביאור התפלות נת' היטיב ע"ש וקצתו ית' לקמן בע"ה פי"ג וזה סדרם א' אל ב' רחום ג' וחנון ד' וה' ארך אפים ולכן לא נאמר ארך אף רק אפים שנים כמש"א רז"ל לצדיקים ולרשעים ונמצא כי באמרי ארך הוא תיקון א' שהוא אריכות א' ובאמרו אפים הוא תיקון אחר. ו' ורב חסד ז' ואמת ח' נוצר חסד ט' לאלפים כי הי' אפשר להיות נוצר חסד לבד אך היותו גם לאלפים דורות הוא תיקון אחר והוא ע"ד מה שנת' בארך אפים. יו"ד נושא עון י"א ופשע י"ב וחטאה י"ג ונקה הרי י"ג תיקונין אלו בפנים דאריך עד הגרון כי משם ואילך בינה דאריך אך אלו הי"ג הוא מחכמה דאריך

פרק יב נבאר מה ענין י"ג ת"ד הנה נת' פי"א כי אין ברישא דאריך רק ב' ספי' לבד שהם כתר וחכמה שלו כי הבינה ירדה בגרון גם נת"ל סוף פ"י כי להיותם ספי' גמורות לכן בהכרח שכ"א מהם תהיה כוללת ונחלקת לי"ס ג"כ גם נת' ש"א ח"א פ"ד שאין לך אור בעולם שאין בו בחי' פנימי ובחי' מקיף וא"כ בודאי שכ"א מאלו הב' ספי' שהם כו"ח דאריך יהיו בהם י"ס גמורות פנימיות וי"ס מקיפות בכ"א משתיהן גם ידעת כי כל בחי' שערות הם אורות מקיפין כנז' בש"ב ח"ב פ"ה ע"ש ונמצא כי כל השערות דרישא ודדיקנא הם אורות מקיפים ונמצא כי בודאי שיהיו בכתר דאריך י"ס פנימיות וי"ס מקיפות בבחי' שערות דרישא וכן בחכמה דאריך ג"כ י"ס פנימיות וי"ס מקיפות בבחי' שערות דדיקנא. והנה אע"פ שעיקר י"ג ת"ד הם מחכמה המוחא סתימאה עכ"ז גם הכתר מאיר בהם וכן אע"פ שכל הגולגלתא הוא כתר דאריך עכ"ז להיות שהחכמה בתוכם גם הוא מאיר בהם ולכך היו החכמה והכתר כלולים ביחד יען הם דכר ונוק' כנ"ל בפ"א שניהם מאירים ברישא שהוא עד סוף פאת הראש שהוא מקום השערות הראש עד המצח ומשם ולמטה עד הגרון שהוא הבינה דאריך ג"כ יהיו שניה' מאירים שם ונמצא כי ברישא דאריך שהוא מקום השערות יש בו י"ס פנימיות מצד הכתר וי"ס פנימיות מצד החכמה וכנגד' י"ס מקיפי' מבחי' הכתר וי"ס מקיפי' מצד החכמה וכל אלו העשרים מקיפים הם ברישא דאריך בשערות הראש עד המצח עד תשלום סיום ב' פאת הראש ולא קבלתי סדרם ממורי זלה"ה זולת בחי' המלכות מבחי' המקיפים שהוא פאת הראש כמו שנבאר לקמן בע"ה בפי"ג ואח"כ בדיקנא יש י"ס פנימיות מצד הכתר וי"ס פנימיות מצד החכמה וכנגדם י"ס מקיפים מצד הכתר וי"ס מקיפין מצד החכמה ואלו כולם הם בחי' שערות הדיקנא כי כל שערות הדיקנא הם בחי' מקיפים כנז' וכל זה נמשך עד הגרון כי משם ולמטה מקום הבינה דא"א ועיין סוף פ"ג איך הם י"ס בדיקנא ונחלקת לי"ג תיקונים ונמצא