מבוא שערים קכ

חכמה חסד נצח ומג"פ דהוד דז"א נעשית קו שמאלי שבה בינה גבורה הוד ומב' שלישים ת"ת שבקו האמצעי שבו נעשה כתר שלה ומן יסוד ז"א נעשה כל שאר קו אמצעי שלה שהם דעת תפארת יסוד מלכות שבה וכמ"ש בע"ה. ואמנם ענין הגדלה זו הנ"ל שנגדלו י"ס שלה כשיעור ב"ש ת"ת וכל נה"י דז"א אינו אלא ע"י הארת המוחין שבתוך ז"א. ודע כי אלו האורות היוצאין אליה מתוך ז"א אינן בוקעין כל מחיצת גופא דז"א מחזה ולמטה ויוצאין לחוץ ומאירים שם ובונין את הנוק' שא"כ ברגע א' היתה ניבנת ולא היתה צריכה להגדיל יב"ש ויום א' אך הענין כך הוא כי כל אורות האלו הצריכין לצאת לבנותה עולין תחלה כולם מתוך גופא דז"א מיסוד שבו עד מקום החזה ושם עיטרא דגבורה הנק' בוצינא דקרדינותא שהוא חלק אורות של המלכות ועושה נקב ובוקעת ויוצא לחוץ דרך הנקב ההוא לאקורי החזה ואז כל האורות הצריכין לנקבה יוצאין דרך שם בסוד עליה ממטה למעלה ואח"כ חוזרין ויורדין ונכנסין בגופא דנוק' דרך ירידה ממעלה למטה לאט לאט ע"ד שנכנסו המוחין תוך ז"א לאט לאט והם בבחי' צלם כנודע וכן בנוק' האורות שלה נעשים צלם א' ונכנסין בתוכה עד תשלום י"ב שנים ויום א' ונשארו קצת בבחי' אור מקיף בבחי' ל"מ דצלם על ראשה דוגמת ז"א ממש ובהמשך עליות אורות אלו ויציאתן לחוץ וירידתן למטה בתוכה נמשך עד זמן יב"ש ויום א' כמ"ש בע"ה והרי האורות של הנקבה הם בבי בחי' כי תחלה עולין מתוך גופא דז"א ואח"כ נכפפין ויורדין תוך גופא דנוק' עד סיום גופה וזהו ענין בעיא בגמרא פרק הכונס על אש נכפפת שהזיקה והם בחי' אורות אלו של הנקבה אש גבורה והיא אש נכפפת כנ"ל והנה זכר שהוא ז"א יש בו ירידה ועליה שיורדים ה"ח בתוכו וחוזרין ועולין מתתא לעילא ומאירין אותו כנז' אך בנקבה כל אורות חסדים שלקחה מז"א אינם אלא דרך עליה לבד בסוד אור חוזר שהוא אור נוק' וזש"ה עלי באר ענו לה כי בנין הבאר שהיא המל' לא נעשה אלא בבחי' אורות דעליה שהם אורות דנקבה אפי' בבחי' חסדים והבן זה מאד. והנה בז"א יש ב' מיני אורות היוצאים מפי יסוד דאמה בגלוי כי הארת ב' המוחין הם מכוסים בנ"ה דאימא ואינם מתגלים כלל אמנ' כל האר' שמאירין ומגדלין אינ' רק האר' ה"ח או ה"ג היוצאין מן הדעת שהוא בחי' הנעשה מהכרעת ב' מוחין ומשם יוצאין החו"ג ומאירין זו"נ אחר שהם מתגלין ויוצאי' לחוץ מיסוד דאימ' והנה ב' מיני האורות ההם ניתנים לנוק' שהם חו"ג והם מבחי' אור החוזר דרך עלייה לבד והנה ה"ח נק' ה' אורות דיום א' והם אורות היום והשמש שהם זכרים וה"ג הם מאורי האש אורות הלילה שהיא נקבה וכבר נודע כי דעת דז"א יש בו ב' עטרין חו"ג וה"ח שבו נשאר שרשם בדעת והם יצאו ונתפשטו בתחלה בה"ס שהם חג"ת נ"ה ואח"כ מהארות כללות אלו הה"ח דהתפשטות ירדו עד היסוד ואח"כ גם ה"ג השאירו שרשם בדעת ז"א ובצאתן ירדו עד היסוד שבו כי מצאו הה"ח מתפשטין בגופא ולא היה להם מקום פנוי לכן ירדו עד היסוד דרך ישר מן הדעת עד היסוד ששניהם קו האמצעי ושם נתעכבו עד שהאירו ה"ח תחלה בנוק' כמ"ש ואח"כ יצאו משם וניתנו בדעת הנקבה כנ"ל כי דעת הנוק' נגד אחורי יסוד ז"א לפי שלעולם ה"ח יצאו תחלה לכן נתחיל ונבאר מלאכת ה"ח ונאמר כי הנה כל בחי' ה"ח המאירים בנוק' הם ב"ח שבנ"ה דז"א ועוד ב"ש ת"ת התחתונים דז"א כי אלו הם חסדים מגולים וגם שהם כנגד פרצוף הנוק' משא"כ באחרים שאיני כנגדה וגם שהם מכוסים ואינם מאירי' והנה ב"ש תחתונים של החסד המתפשט בת"ת דז"א כבר נת' כי ש"א הוא מהחזה עד הטיבור ושליש ב' הוא מן הטיבור עד סיום הגוף שהוא סיום הת"ת ושם נת' כיון שה"ח מגולים ומאירים הספיק ש"א מהם בלבד לצורך הת"ת עצמו בב' שלישי אלה התחתונים ושליש האחר חצי שליש ניתן לכתר ז"א וחצי שליש הוצרך להאיר בכתר הנוק' וזהו ענין ב' מלכים משמשים בכתר אחר כי מבחי' שליש אחד דחסד נעשו ב' כתרי' דזו"נ וא"כ נמצא כי בחי' האר' ה"ח במל' הם חצי שליש חסד שבת"ת שנכפל ונעשה שליש להיותו מגולה וב"ח נ"ה ובחי' ה"ג הם כל הה"ג והנה תחלה יצאו כל ה"ח הנ"ל ומהם ניבנת ונתקנה הנוק' באופן זה כי מחצי שליש דחסד שבת"ת נגדל הכתר שלה ומחסד שבנצח דז"א שיש בו ג"פ שהם ג"ש נגדלו חכמה חסד נצח של קו ימין שלה כמבואר שלהיותו מגולה נכפל לב' וחסר א' נשאר לנצח ז"א וחסד א' נכנס בקו ימין דנוק' ועד"ז חסד שבהוד נכפל ונגדל לב' וחסד א' נשאר בהוד ז"א וחסד ב' נכנס בקו שמאלי דנוק' ונעשו בה בג"ה נמצא כי מב"ח וחצי שליש נעשו ב' קוים ימין ושמאל וכתר דנוק'. אמנם דע כי אע"פ שכך הוא האמת שחסד דנצח מתפשט בכל קו ימין שלה ועד"ז בשמאל עכ"ז אין כח בחסד דנצח דז"א להגדיל ולהאיר הארת הגדלה רק בפ"א דנצח ששם הוא בחי' מוח חכמה שבה וכן בחסד הוד דז"א אין בו כח להאיר בחי' הגדלה רק בפ"א דהוד ששם הוא בחי' מוח בינה שבה נמצא שהחסדים אינם מגדילים רק בחי' ג"ר שבה בלבד שהם כח"ב שלה וכל שאר הבחי' שיש מן הדעת ולמטה אפי' בקו ימין ושמאל אינן נגדלין אלא ע"י ה"ג המתפשטות בה והם דוגמת ה"ח שהם מים המגדילין האילן שהוא ז"א כך ה"ג הם בחי' מי גשמים וגבורות גשמים והם מגדילין כל שאר בחי' שיש מדעת ולמטה והם הה"ג עצמן המתפשטות בחו"ב והנה גם הכתר לא הספיק החסד להגדילה אלא עד שעלו שם הארת ה"ג החוזרת לעלות דרך עלייה מן היסוד שבה עד הכתר כדלקמן ואותן הארות היו שם בבחי' מוחין בכתר ונשאר עתה דתי"ם של הנוק' שאין כנגד' חסדים כלל לא להגדיל ולא להאיר בהם הארה לבד מועטת והנה אחר