מבוא שערים קיב
Mavo Shearim 112 · מבוא שערים · free full Hebrew text
Open in the reader →ומתחזקים ונתקנים רגליו לאט לאט עד שנגמרים לכן באמצע ב' שנים דיניקה מתחיל התינוק לעמוד על רגליו ולהתחזק מעט מעט ובהשתלם זמן היניקה הולך ברגליו היטב כא' האדם וזה ברוב התינוקת ולא דברנו אלא בהוה. אמנם נראה שיש תינוק שהולך ברגליו פחות מב' שנים הוא כיון שנתקנו נ"ה שבו שהם הרגלים אפילו שלא נשלם להתברר גם הי"ם כבר הוא יכול לילך בכל רגליו כי ההליכה תלוי בהם וזה סברת מי שאומר שזמן היניקה אינו רק ח"י חדשים אמנם לסברת שאומר כ"ד חדשים הטעם הוא כי ג"כ צריכים להתברר הי"ם והנה כשתחלוק כ"ד לגמר בירור שלשתם יגיע ח' חדשים לכ"א מהם והנה נודע כי כל המזון שניזון בו האדם נוטלו בתחלה הכבד ומבררו ונותנו ללב ושם חוז' להתברר ומחלקו ומשלחו לכל האברי ומתחיל לשלחו לכת' שבו ואח"כ לחכמה וכו' נמצא כי עד שיורד אל ההו' שהו' המזון והחלב של ז"א עד מקומו האמיתי צריך זמן ח"ס כחב"ד חגת"נ וכנגד' ח' חרשים הראשונים ואז מתחיל התינוק לעמוד על רגליו וכנגד' ח"ס לספי' יסוד וח' חדשים לספי' המלכות שמתחילין מן הכתר ויורדים עד מקומם הרי ג"כ ח' הרי כ"ד חדשים דיניקה שבהם נתפשטו נה"י שם במקומם ונגמרו להתברר ונשלם בו ו"ק שלימות. ודע כי פ"א שמעתי כי בתחלה בזמן העיבור היה עיקר ז"א בבחי' נה"י לבד כי הרי משורש נה"י דא"ק נתקן אז בימי העיבור ואז חג"ת שלו היה בכח ולא בפועל כי היה נה"י שלו שה' ג' מדות שלימות משמשות לו' מדות קטנים כנ"ל בח"א פי"ח ועתה ע"י שיונק מן השדיים שעומדים בחזה בג"א דא"א לכן נתגלו גם האמצעים שבו ונעשו גם הם ג' מדות שלימות ונגדלו גם הם והיה הז"א עתה מן ו"ק שלימות ומדות גמורות ודע כי עתה בזמן היניקה שנשלם ז"א בסוד ו"ק שלימות החיות שלו בזמן היניקה אינו רק כשיעור הנוגע למלכות שבו שהיא עשירתו וזה החלק היא של חיותו הוא מחיה עתה אל הז"א בהיותו ו"ק וזה חלק י' שהיא בחי' חיות המלכות שבו נק' בזוהר לך לך קיסטא דחיותא ר"ל מדות חיות הז"א ו"ק לבד בשרשו כנודע כי הוא שורש ו' שבשם ואינו רק ו"ק מדת חיותו נק' קסטא דחיות' אמנם אחר ביאת המוחין דגדלות אז ניתוסף בו ונגמר כל חיותו משלם. ודע כי פ"א שמעתי כי שם זה של אהי"ה באחוריים שלו שהוא גי' דם אשר הוא ביסוד האשה ושם להיותו בסוד אחוריים ובפרט להיותו למטה הוא דין גמור ונעשה דם כנודע כי הדינין קשין בסופו ובראשיתם מתוקים בסוד היין שעושה בתחתיתו שמרים וכשמעלה למעלה בדדים נעשה חלב ונמתק כי אז הוא מתעלה שם בשם ע"ב דיודין שהוא גי' חסד ובכח המתקתו ע"י ד' יודין דמלוי ע"ב שהוא גי' מ' נמתק ונעשה חלב שהוא גי' מ' סליק פרק ד' בע"ה
פרק ה אחר שנת' ענין החלב איך נהפך מדם לחלב ואז יונק אותו הז"א להתגדל בו וביארנו כי הדם ההוא הוא מאחוריים דאהי"ה גי' ד"ם אכתוב פה ענין הדם שבז"א מה ענינו עם שכפי דרוש זה נראה שהוא בזמן הגדלות עכ"ז אכתבנו פה עם שצ"ע ליישבו שלא יתחלק עם מש"ל ח"א פ"ט. ודע כי הדם שכאשר מתחלה מתהפך לחלב ואח"כ יונק הז"א וחזר אותו החלב להתהפך לדם בקרבו ומתפשט בתוך הוורידין וקנוקנות ובכל גופו ואל תתמה איך חוזר שנית להתהפך לדם כי הנה מתחלה היה דם מעורב במותרות ובסיגים רבים כנ"ל ועתה מתברר ומזדכך ולכן יכול להתהפך לחלב ובהכנס תוך ז"א חוזר להיות כבתחלה דם אלא שעתה הוא דם זך ונקי וצלול ומבורר והוא חיותו ממש של התינוק נמצא כי בב' שנים דיניק' הוא הבלעת הדם בגופו של תינוק וכמ"ש ר' נתן הבבלי לאותה אשה המתינו לו עד שיבלע דמו בו כי הוא סוד החלב הנבלע ומתפשט בו בהמשך זמן היניקה והנה ענין הדם הזה הוא זה דע כי תינוק אף בזמן עיבור ובזמן יניקתו יש לו מוחין כנ"ל ח"א פי"א והם מלובשים תוך נה"י דאימא אלא שהם בחי' חיצוני' ואמנם בזמן העיבור כל המוחין מסתלקין ממנו ובפרט בחו"ג של הדעת ואינו מאירים בו רק לבושי אימא לבד בסוד חיצונותם וכבר ידעת כי יסוד דאימא בו מתלבש דעת ז"א הכולל חו"ג בסוד ה' דמים טהורים וה' דמים טמאים ויש פה ביסוד דאימא י' בחי' הלבושים להתלבש בו ה"ח וה"ג והלבושי' הם הגבורות בסוד אחוריים דאהי"ה בסוד ד"ם האדם בעת היות בה הז"א בסוד עיבור א' אשר שם אהי"ה מורה עליו כנז' בזוהר אחרי מות אהיה דאנא זמין לאולדא א"כ נמצא שיהיו י' שמות אהי"ה ביסוד אימא והן י' לבושין לה"ח וה"ג דגדלות אמנם בהיותו בסוד עיבור א' אינן מאירים בו רק האחוריים שלו לבד והם י' לבושי אהי"ה הנ"ל לבד' כנודע כי כשעליון מתפש' ומתלבש בתחתון אינו מתלבש רק האחוריי' שלו לבד כי הפנים נשארו למעלה במקומו וא"כ יהיו י' שמות א' א"ה אה"י אהי"ה שהוא גי' ד"ם וא"כ הם י"פ דים והנה אלו הי' דמים מתפשטים עם החו"ג שבתוכם כנ"ל לתוך גופא דז"א כמ"ש בח"ג ואז נבלע בו דמו והנה כל זה הוא מן אהי"ה שהוא הבינה כנ"ל ואלו הי' דמים הם סוד נ' שערי בינה הנפתחים ומתפשטים תוך ז"א כי הנה י' שמות אלו בפשוטן מ' אותיות וכללן י' שמות הרי נ' או בד ב' הנה יש בי' שמות אהי"ה בפשוטן מ' אותיות אמנם בכל שם מהם בסוד אחוריים הוא יו"ד אותיות תצרפן עם מי אחרים הרי נ'. והדרך הא' יותר נכון והרי נת' ענין הדם בדרך פרטות בענין החו"ג דדע' המתפשטי' בו להגדילו כנודע והנה הדם הוא חיות המגדל האברי' גם בדרך כללות נבאר ענין הדם מה ענינו והוא כי הנה ז"א יש בו י"ס כנודע ונודע כי ז"א מ"ה דאלפין וא"כ הי"ס שבו יהיו כולם ממלוי אלפין והם יו"ד הויו"ת