ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צח
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 98 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא יש לדקדק בשום דיבור לא נאמר וילך וכאן נאמר וילך ועוד מה לא אוכל עוד לצאת ולבוא הלא לא כהתה עינו ולא נס לחו כמו שהקשה רש"י ז"ל ונ"ל ע"ד דאיתא שחמשי' ש"ב נמסרו למשה חוץ מאחד וקשה הול"ל שמ"ט ש"ב נמסרו למשה מה זה שנאמר חמשי' ש"ב נמסרו למשה חוץ מאחד לכן נ"ל שבאמת למשה עצמו נמסרו חמשים ש"ב שהוא בעצמו הי' משיג נ' ש"ב אבל ישראל לא הי' יכולין לקבל ממנו לכך כשהי' צריך להשפיע לישראל הי' למשה מ"ט ש"ב כדי שיוכל להשפיע לישראל והם יכולים לקבל ממנו ע"ד שיש להבין הטעם למה פסח נקרא שבת כמ"ש ממחרת השבת ולהבין איך הוא באפשרי שששת ימי המעשה יכולין לקבל השפעה מן השבת כדאיתא ששי"מ יונקים משבת ונ"ל כמו שעוה"ז הגשמי אין יכולין לקבל מהעולמות עליונים אלא ע"י השתלשלות היינו אבי"ע ובאצילות יש כוללת מבי"ע עשי' דאצילות יצירה דאצילות בריאה דאצילות אצילות דאצילות כדי שעולמות בריאה תוכל לקבל ממנה וכן בבריאה יש כוללת ואצילות ומיצירה שעולם היצירה תוכל לקבל השפעה ממנה וכן בנפש רוח ונשמה הנשמה יש חלק מרוח ורוח יש בה חלק מנשמה ומנפש ונפש יש בה חלק מרוח ומהגוף היינו נפש השכליות ונפש הבהמיות וזהו דאיתא ששבת איקרי קודש ולא מקרא קודש ויו"ט איקרי מקרא קודש וקשה הלא נאמר בפ' אמור ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש הרי גם שבת נקרא מקרא קודש אלא ניח' ע"ד שכתבנו שיו"ט מקבל משבת ע"כ יש בשב' בחי' יו"ט כדי שתוכל להשפיע ליו"ט וביו"ט יש חוה"מ פי' חול ומועד כדי שיוכלו להשפיע לחול והשתא ניחא מה ששב' איקרי מקר' קודש בפ' אמור כי שם נאמ' שבת לפני המועדות ובשביל כן איקרי שבת מקרא קודש כדי שתוכל שבת להשפיע למועדות ופסח איקרי שבת כמ"ש ממחרת השבת כי פסח הוא יו"ט הראשון הנאמר מיד אחר שבת בפ' אמור ופסח הוא יו"ט ראשון המקבל משבת לכך נקרא פסח שבת כך היה משה בעצמו הי' משיג חמשים ש"ב אלא כשהי' צריך להשפיע לישראל לא הי' לו אלא מ"ט ש"ב כדי שיוכלו ישראל לקבל ממנו וממילא מתורץ מה שיש להקשות למה אנו אומרי' בששה זמ"ת הלא התור' נתנה בשביעי בסיון אלא שמשה הוסיף יום אחד מדעתו פי' שהי' משיג חמשים ש"ב ולפי דעתו נתנה תורה בחמשים ואחד משא"כ אנו לא היינו משיגים אלא מ"ט ש"ב ונתנה לנו תורה בחמשים לכך א"א בששה בסיון זמ"ת ולהבין משה בפני עצמו שהיה משיג חש"ב הי' בחי' עומד כי לא הי' באפשרי להשיג עוד מדרגה גדולה יותר וכשהי' בבחי' עומד במדרגה גדולה לא יכול להשפיע לישראל כנ"ל וכשהי' משפיע לישראל לא הי' משיג אלא מ"ט ש"ב ואז הי' בחי' הולך כדאיתא שהצדיק נקרא הולך וזהו שנאמר וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל וצ"ל שמשה הי' בחי' הולך כדי שיוכל להשפיע לישראל ומדבר את כל הדברים אל כל ישראל שהגיע זמנו אמר להם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום ורצ"ל אני היום בבחי' עומד פי' עומד בגמטריא מאה ועשרי' פי' שאני היום בבחי' עומד לא אוכל עוד לצאת ולבוא פי' לא אוכל עוד להשפיע לכם שנטלה הרשות ממנו ונתנ' ליהושע ודוק:
שובה ישראל עד וכו' דהנה ידוע מאז"ל בראשית וכו' מתחל' עלה במחשבה לבראות במדה"ד ראה וכו' שיתף מדה"ר וכו' והנה נבין הפסוק שיר המעלות לדוד לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל לכאורה מיותר הוא דהא קאמר לקמן לולי ה' וכו' ונ"ל כך דהנה איתא בגמ' ברכות הקורא לאברהם אברם עובר בעשה אלא מעתה יעקב וכו' שאני התם דאהדרי' קרא וכו' ונ"ל הטעם דהנה כתיב כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל וידוע המלאך שנצח אותו יעקב מי זה הוא והנה תורה נקרא ע"ש הלימוד לאדם ומה נפקא מיני' אך י"ל דגבי כ"א הוא ענין זה כדאי' בספרים שכל ענין המפורש בתורה נמצאים באדם והנה קודם שמנצח את היצה"ר נקרא בשם יעקב ואח"כ כשמנצחו נקרא ישראל אך עכ"ז ידוע שכל הגדול מחבירו יצרו גדול א"כ כשמנצח באיזה ענין עכ"ז שלא יתגבר יצרו בענין אחר צריך תחבולה ולגבי כל ענין קודם הניצוח נקרא יעקב ואחר הניצוח נקרא ישראל וגם י"ל יעקב בחי' יראה וישראל בחי' אהבה ובאמת האדם צריך להחזיק גם במדרגת יראה גם אחר שבא לאהבה והיינו ויאמר וכו' במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב כי לילה הוא בחי' יראה כידוע וי"ל יעקב יעקב ידוע מאז"ל לשון חבה ונ"ל שיש לומר מה שמרומז לדורות נקט כפול ע"ד כי ברך אברכך אחת לאב ואחת לבן וע"ש וי"ל יעקב מרומז למדה"ד וישראל מרומז למדה"ר לכך נקרא ישראל גם יעקב כי יש מדה"ד רק שנמתק ברחמים זה בחי' שמתחלה עלה במחשבה כנ"ל ולכאורה קשה הוי לי' להשי"ת ב"ה וב"ש לבראות תיכף במדת