ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים צ
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 90 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →יותר במעלה כידוע בעושים מאהבה זדונות כזכיות ויהי' הזדונות כזכיות ע"י חסד ורחמים: פרשת ואתחנן
ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר דהנה אמז"ל לא כעוה"ז עוה"ב עוה"ז נקרא באדני ונכתב בי"ה ועוה"ב נכתב ונקר' בי"ה וענינו כי בעוה"ז אף כל הטובות הם באים בהשתלשלות הדינין וזה לשון אדני דינא דמלכותא אבל בעצם הם טובות גמורות וזה נכתב בי"ה ונקרא באדני היינו שהטובו' הם בהסתר כמו שאמרו גם זו לטובה כי גם מה שנראה שהוא רע טוב הוא בעצם אך הוא בהסתר אבל בעוה"ב שהוא עולם התקון יהי' כל החסדים והטובות מגולין והנה אמרז"ל וכי משה לאכול מפרי' כו' אך רצה לקיים המצות התלויות בארץ היינו שרצה לתקן שיעור קומה כדי שיבואו כל החסדים והטובות עין בעין לא בהסתר וזה פי' הכתוב ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמור שרצה שגם יהיה נקרא בה' וזה אל ה' בעת ההוא לאמור שהשם י"ה יהי' אמור כמו שנכ' והטובות יהי' באין בגילוי פנים והיינו ע"י שרצה לתקן כל הענינים הוא שיעור קומה
ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמור אד' אלקים אתה החילות וכו' את גדלך ואת ידך וכו' אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך אעברה נא ואראה וכו' הנה הדיקדוקים רבו א' תיבת לאמור מיותר גם תיבת בעת ההוא אין אנו יודעים באיזה עת ורש"י ז"ל פי' לאחר שכבש סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר ולכאורה צריך ביאור דמאי ראי' הוא זו גם נבין משה אמת ותורתו אמת ובודאי גם מה שהי' דומה בדעתו הקדוש אמת ואם היה דומה בדעתו שהותר הנדר מסתמא הותר וגם נבין כיון שהי' סבר שהותר הנדר א"כ מה היה צריך לתפלה שיעבור את הירדן לבוא אל א"י דהא מסתמא יהי' כן גם מה אומר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכו' הלא לית רשות כלל לא בשמים ולא בארץ לעשות מבלתי אלקינו אפי' תנועה קלה עוד דיקדוק אעברה נא וארא' הנה נא היינו לשון בקשה והוי לי' למיכתב נא אעבר' וכו' עוד דיקדוק דמתחיל' ביקש לראות את הארץ היינו ארץ ישראל ואח"כ ההר הטוב הזה והלבנון היינו ביהמ"ק והנה סדר בקשה היה לכאור' צריך כך לבקש על העיקר היינו בית המקדש ועל כל פנים הארץ ישראל כמו שפירש"י ז"ל ע"פ תשב הנער' אתנו ימים וכו' והנרא' בעזר הצור דהנה כבר פירשתי בענין סיחון ועוג שלא רצה מש"ר מסיחון רק שיתן לו רשות לעבור דרך ארצו בלי שום היזק אדרבא היה להם ריוח במכירת מאכל ומשתה כמבואר וסיחון לא רצה א"כ זה היפך גמילות חסד והנה ישראל הם ביישנים רחמנים גומלי חסדים היינו זרעו של אברהם וא"כ יתרון האור מן החושך והיה נתגל' מהבורא ב"ה מקור הרצון והחסד על ישראל ועי"ז נעשו סיחון ועמו יותר רשעים עד שנתמלא סאתם תיכף לכך כבש לסיחון ועמו וכן היה בעוג שלגודל רשעתו המבואר בהכתוב שיצא לקראת ישראל למלחמה והי' ג"כ ע"ד הנ"ל והנה הטעם שלא יבא משה בעת הזאת לארץ ישראל היינו על ענין עבירת מי מריבה והי' ע"ז שבוע' והנה לפי הנ"ל שנתגל' בעת הזאת מקור החסד ממילא הותר הנדר והנה איתא בזוה"ק שגוי שאל את ר' אליעזר על פסוק כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך ושאל ע"ד דכתיב לא קם נביא עוד בישראל כמשה ודרשינן אבל באומות קם ומנו בלעם אי הכי גם בענין זה וכו' ואי הכי אלקא דאית בישראל וכו' ע"ש והשיב לו כך הקב"ה מוריד גשמים אתי אליהו ומנע הקב"ה מחי' מתים אתו אליהו ואלישע וחיו ג"כ עיי"ש באריכות ועוד איתא בזוה"ק על פסוק אם עונות תשמור וכו' מי יעמוד היינו דרגא דאיקרי מי ואיתא בגמרא ויקרא לו אל וכו' הקב"ה קרא ליעקב אל ע"ש ועתה נבאר הפסוקים דהנה רש"י פי' על פסוק לכן לא תביאו את הקהל וכו' קפץ ונשבע שלא ירבה בתפילה והנה משה רבינו היה מתירא להתפלל הרבה ע"ז ומי יודע מה הוא הרבה לכך התפלל בעת רצון ותיבת ההוא מורה על צירוף חודש אלול דהוא עת רצון ובעת רצון מה שאתפלל לא יהי' הרבה וקאמר ואתחנן אל וכו' בעת ההוא לאמור תיבת לאמר היינו כדי שאהי' אוכל לומר היינו להתפלל ולא יהי' הרבה לפי ערך עת רצון עוד נ"ל רמז והפשט כך לאמור א"ד י"ה והיינו שבמקדש היו קוראין את ה' ככתבו ובמדינה בכינוי והנה בימי משה כשהי' במדבר לא נודע האיך הי' ואם נימא שהי' מזכירין את ה' בכינוי אזי הפשט לאמר היינו כדי שיתאמר השם הנקרא באד' יהי' נקרא כמו שנכתב ואם נימא שהיו מזכירין ככתבו מ"מ היה כוונת משה שיבוא לא"י ויתקן הכל ויתאמר בכל העולם השם כך ודו"ק ונבוא לפרש הכתובים אר' וכו' להראות את עבדך את גדלך היינו מקור החסד ואפשר לפרש ע"ד כי מאתך הוא מנוחתם תיבת מאתך נדרש מאתך כנודע ואפשר לומר ג"כ