ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים פו

הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ורצה לומר לא הביט און ביעקב פי' ה' לא הביט און ביעקב כי יעקב נקראים בני אדם שהם במדרגה קטנה כנודע ולא ראה עמל בישראל ומחשבה נקראת עמל כמו והרה עאמ כי ידוע כשישראל חוטאים איזה חטא ח"ו אזי אותו החטא בעצמו בא במחשבת הצדיק שבדור מיד הצדיק (עושה ו) מתחרט ועושה תשובה מאהבה ומעלה ומתקן מה שפגמו בני דורו וזה לא ראה עמל בישראל אפילו מה שנתפס הצדיק בחטא במחשבה לא ראה ה' כי הצדיק מיד מתחרט ולמה לא הביט און ביעקב מפני ותרועת מלך בו פ' ותרועת מלשון ריעות והתחברות שיש בהם צדיקים שדבקין בה' המלך הקב"ה והם מתקנים ומעלים הכל ולהבין שאהל נקרא דירת עראי ומשכן הוא דירת קבוע ואיתא ושכנתי בתוכ' לא נאמר אלא בתוככם מכאן שהקב"ה משרה שכינתו בתוך כל אחד ואחד מישראל הרי ישראל נקראו משכן ומי שהוא במדרגה קטנה אינו אלא אהל כי אינו דבוק תמיד בה' וזה"ש מה טובו אוהלך יעקב פי' אותם שהם במדרגה קטנה בחי' יעקב והם אינם אלא בחי' אהל גם הם טובים בעיני ה' בשביל משכנותיך יך ישראל שיש בתוכם פי' שיש בתוכם צדיקים שדבקים תמיד בה' והם נקראים משכן ובני אדם שהם במדרגה קטנה בחי' אהל מתחברים ומאמינים בהצדיק באמת גם הם נחשבים בחי' משכן כי הצדיק מעלה ומתקן הכל על נכון

עתה כו' איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים והנה המקרא הזה כבר נתלבטו כל מפרשי התורה ורש"י ז"ל מפרש אשר התרגום מפרש קיצור העברי וגם זה דחוק אשר כל העצה סתומה ונראה לפרש אשר כל העצה מפורשת בהמקרא דהנה בלעם הרשע ידע היטיב אשר כל זמן שלא יהי' להם איזה התחברות עם ישראל לא יוכלו להם וחשב איזה תחבולה רעה שיהי' להם איזה התחברות וראה אשר אין באפשרות שיהי' להם התחברות עם ישראל רק כאשר יפגמו עם בני ישראל בהברית והנה ידוע דהברית נקרא אחרית הימים כידוע לי"ח וזה נראה כוונת הכתוב עתה איעצך את אשר יעשה העם הזה לעמך היינו העצה היעוצה שתראה שיהי' העם שוה לעמך ויהי' להם התחברות עמכם ואז תוכלו להם ובמה באחרית הימים ר"ל שתראה שיפגמו בברית הנקרא אחרית הימים כנ"ל: פרשת פנחס

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וכו' מאור עינינו רש"י ז"ל הביא המדרש לפי שהשבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה וכו' בא הכתוב ויחסו אחר אהרן הנה זאת קשת ההבנה מה תיקנו בזה היחוס אחר אהרן לסתום פי השבטים המגנים את פנחס הלא ידעו בטוב יחוסו ואעפ"כ גנו אותו גם זאת מהתימא למה יחסו דוקא אחר אהרן אבי אביו הלא גם אביו אלעזר מיחוסי כהונה הוא אך נ"ל לפרש עד"ז בהיות הש"י רצה לפרוס סוכת שלומו על פנחס המקנא לה' צבאות לקפוץ העולה את פי' לבל יוציאו שום גנות ודופי על הצדיק הזה הופיע חכמתו העליונה ליחסו דוקא אחר אהרן לפי שהובא בזה"ק בשעה שקינא פנחס לאלהיו בבואו להרוג את זמרי הי' לו מסירת הנפש גדול כידוע ומחמת הפחד כי ערב לבו לגשת אל עסק הזה ומגור לו מסביב ממשפחת שמעון אשר סבבוהו יצאה נפשו ונשמתו ונתחלף נשמתו בכשמת נדב ואביהוא בחמלת ה' עליו להחיותו ולעשותו ברי' חדשה וכמה נסים נפלאים נעשו לו כידוע לכן נקרא מהיום והלאה בן אהרן דייקא ולא בנו של אלעזר כי נשמתו אשר הי' לו נסתלק אל מקור מחצבתה ונכנס במקומ' נשמת נדב ואביהוא ולדעתי ירמוז אל זה טעמי הפסוק הזה מורים על סודות עליונים שגם הם נתנו מסיני כדרשתם ז"ל כי על פנחס בן אליעזר נקוד הטעם קדמא ואזלא ועל תיבת בן אהרן נקוד מונח רביעי להפריד בין התיבות פסוק הזה מורה על ענין זה בהיות המגנים אותו ומבקסשי' לדבר על הצדיק עתק בגאוה ובבוז לא היה מועיל שום יחוס הן מצד אלעזר והן מצד אהרן ועוד יפרצו בלהג פיהם הראיתם בן פוטי זה כו' לכן בא להשקיטם לאמר כי הוא נחלף לאיש אחר ואינו כמקדם הגם לפי ראות עיני האנשים הוא בצלם דמות תבניתו הקודמת מכל מקום איש אחר הוא מצד נשמתו נשמת נד"ו ונקרא בשם אחר הוא כעת בן אהרן לבדו לא כשהם סבורין כי הוא בן אלעזר ונכד אהרן לא כי אם בן אהרן והוא ביאור דברינו בפסוק הנ"ל פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ולפי שהשבטים מבזים אותו כו' לאמר כי הוא פנחס בן אלעזר אשר לקח מבנות פוטיאל לכן בא הכתוב ויחסו אחר אהרן דייקא כי הוא בנו באשר שנשמתו קדמא ואזלא ועתה הוא יקרא בן אהרן מצד נשמת נד"ו הנחלף בתוכו ובזה סרה תלונתם מעליו

ובני קרח לא מתו ע"ד הרמז כי יש ג' חלקים מצוה וחובה ורשות ורשות היינו כמו אכילה ושתי' וכיוצא בהם ואם עושין את הדברים של רשות דהיינו אכילה ושתי' וכיוצא בהם לשם עבדות הבורא הם טוב ונעשה בהם מצוה והם בחי' עץ הדעת טוב ורע פירוש כשעושין את הרשות