ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים פג

פרשת בהעלותך

וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה ופירש"י שהיו מתנבאים משה מת יהושע מכניס הנה לכאורה יפלא מאיזה הוכחה מפרש רש"י כן ונראה דהנה כתיב בפרשת שמות ותקר' את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו והנה צריך להבין על יתור הלשון הלא כמה גופי תורה נאמרו ברמיזה וכאן היה יכול לכתוב ממים והאריך הכתוב לכתוב מן המים ולאיזה כוונה האריך הכתוב אך נראה דבת פרעה כשהוציאה את משה מן המים השיגה קצת רוה"ק וראתה כי משה לא יכניס את ישראל לארץ כ"א יהושע יכניסם והנה תיבת ממים ירמוז משה מת יהושע מכניס ולזה לא רצתה לומר ממים כי כונה לבטל הדבר ההוא ולכך אמרה מן המים לחלק האותיות שלא ירמזו לזה וזה נרא' כוונת הכתוב באמרו אלדד ומידד מתנבאים במחנה ר"ל במח נ"ה שמחו אותיות נ"ה מן תיבות מן המים ונשאר ממים לרמז משה מת יהושע מכניס וזה כיון רש"י בצחות לשונו הקדוש ודו"ק: שלח לך

ועתה יגדל נא כח ה' י' דיגדל הוא רבתי מורה על קידוש שמו יתברך ויתעל' וזאת הית' עוצם תשוקת משה רבינו ע"ה בעמדו לרצות את קדוש מלכנו יהי' נא כבוד שמים בדבר גלוי בעליל לעין כל עת יהפך ממדת הדין למדת רחמים וידוע כי דיבור הוא קשה ואמיר' רכה והוא הנרצה באמרו ועתה יגדל כו' יתרומם ויתנשא כבוד קדושת שמו יתברך בפי כל כאשר דברת הוא דבר מלך שלטון דינא קשיא לאמור ימתקו הדינים ויהפכו לרחמים מיד להשפיע עלינו כל טוב סלה והבן: פ' קרח

בוקר ויודע ה' וכו' נ"ל מכאן הוא רמז למה שאיתא בס' חסידים לא' שציו' לבנו לסבול הכעס לילה אחת ופשוט הוא כי כעס הוא מס"א ומחלוקת ג"כ הוא מס"א וע"י פקדון הרוחני בלילה בא חדשים לבקרים רבה וידוע שהוא ר"ת רחל והיינו בחי' קדושה וידוע כשזה קם וכו'

וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה י"ל שמשה רבינו ע"ה כיון לשנות את שמם שעי"ז יחזרו ממחלוקת עוד י"ל שכיון לקשר אותם באביהם שעי"ז יתעלו מרעה לטובה והשיבו לא נעלה שאצלם אין זה עלי' כי אדרבא הם במעל' יותר מאביהם

ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה וכו' נ"ל כך כי זאת מרומז על יראה וע"י הירא' בא אהב' ותשובה וחכמה ודביקות ברצון הבורא וזוכה לידע מה הוא רצון הבורא לכך קיימו האבות התור' עד שלא ניתנה כי זכו כנ"ל לידע רצון הבורא וידוע בחי' שבת בעת רעווא דרעווין העלי' של העולמות והבחי' של רעווא דרעוון היינו רצון נתגל' כידוע ונ"ל ג"כ שיש לומר עוד שזוכה האדם שיהי' דבוק ברצון הבורא ב"ה וב"ש לעולמים וזוכה לידע מה הוא רצון הבורא והנה הפירוש כך בזאת ע"י יראה שתתלבשו א"ע בירא' תבואו למדרגת הללו שתדעון כי ה' שלחני וכו' היינו שרצון הבור' ב"ה וב"ש הוא כך וי"ל בביאור יותר בזאת מרומז אות ב' מרומז לחכמ' כידוע בס' הקנה על וות בראשית אות ז' מרומז לזעיר אות א' מרומז לאריך ת' מרומז למלכות והיינו הך והבן וי"ל רמז שיהי' נוהג בכל עת כי משה נקרא צדיק ע"ד משה שפיר קאמרת שידוע בשם האר"י שהיינו ניצוץ משה וכשהי"ת מגביה לאיזה איש שיופעל ע"י פעולות נוראות אזי לבל יתקוטטו עמו וידעו שהוא רצון הבורא ב"ה וב"ש והיינו שיחלבש היטב בבחי' יראה וכו' וכנ"ל והיינו בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה י"ל תיבת האלה היינו להמתיק הדינים בשרשן כי אלה עם הנקודות גי' פ"ו כמנין אלקים ואות ה' עם הקמץ מרומז להשורש כי ה' היינו בחי' תשובה וחכמה כלול בה ואות קמץ ידוע והבן כי לא מלבי י"ל שאתה עושה זאת רק מחמת שאני משער שהוא רצון הבורא ב"ה וב"ש שאעשה כך עוד י"ל כי לא מלבי כי הוא לשון אלא כידוע מד' לשונות והנה אם נקח ל"א מן לבי נשאר י"א וגי' ו"ה גם יוד מרומז לחכמה ואל מרומז לאריך והבן היטב עוי"ל כי כי לא מלבי כי נודע בס' עמק המלך בחי' אלב"ם עם צירוף לא היא בחי' פנים והצירוף לא היא בחי' אחורי' והנה כשאדם משעבד דיבורו ומדותיו לה' זוכה לרצון הבורא וכנ"ל וידוע ר"א בן ערך אמר לב טוב והנה טוב הוא בחי' פנים ופנים הוא לשון רצון כידוע והיינו כי אלא לא מלבי שהעברתי בחי' לא מלבי לכך אני עושה את כל וכו' והבן

דבר אל ב"י וקח מאתם מטה וכו' הקשה בס' אה"ק קח הל"ל עיי"ש ונרא' לו דהנה תורה נוהג בכל עת והנה יש לפרש שבין תיבת אל לתיבת בני יש מקיף גם להבין בין תיבת דבר לתיבת אל יש פסיק ובפסוק שאח"כ ויתנו אליו כל נשיאיהם יש