ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים ע
Likkutei Maharil (vayikra bamidbar dvarim) 70 · ליקוטי מהרי"ל על ויקרא במדבר דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →מצה גי' נ"ס כ"ה וכה מלשון נלכה עד כה והנה שאלת מה נשתנה על מצה היינו כי יש שני ענינים שחמץ אסור לאכול ועוד ענין שחובה לאכול מצה וע"ז התירוץ כנ"ל כי הי' שני ענינים שהי' סיטרא דקדושה להציל את ישראל והי' ס"א על בכורי מצרי' וגם י"ל מה נשתנה וכו' היינו שבכל הלילות יש שני בחי' עד חצות הלילה הוא מדרגת חמץ ואחר חצות הוא מדרגת מצה ובלילה זו של פסח כלו מצה היינו נ"ס כ"ה כי א' הי' שמתו בכורי מצרים ועוד נס שישראל ניצולין וגם חצות לילה הראשונה ג"כ הוא קדוש ע"ד מאז"ל ויחלק עליהם לילה וכו' היינו שעד חצות נעשה נס לאברהם ומחצות ואילך נשמר לישראל לעשות להם נס והיינו כלו מצה ואתי שפיר מה שחיוב לאכול מצה קודם חצות כי השיב"ה עשה נס גם בחצות לילה ראשונה וגם י"ל שישראל היו צריכין לעשות מצות אכילת עצה קודם חצות כדי שעי"ז הקדושה יהי' אתערותא דלתתא להיות אתערותא לעילא אחר חצות שעשו שני ענינים שלא אכלו חמץ ודייקא אכלו מצה עי"ז הי' שני ענינים נגוף למצרים והצלה לישראל וכנ"ל ובזה אתי סי' יחץ שלוקחים מצה שלימה ופורסין לשנים כי הי' שני ענינים וכנ"ל ומצינו בזה הלילה הכל שני ענינים וגם דם פסח ודם מילה ג"כ שני ענינים וכנ"ל
ברוך שומר הבטחתו לישראל וכו' שהקב"ה חישב את הקץ לעשות כמה שנאמר לאברהם וכו' הקשו המפרשים מה רבותא הוא שקיים הבטחתו ב"ה וגם קשה לי הדיוק שהקב"ה חישב את הקץ וכו' גם לשון שומר שמר הוי' לי' לכתוב וגם את הגוי אשר יעבודו וכו' ונ"ל דאיתא שואלין ודורשין וכו' ל' יום רשב"ג או' ב' שבתות ונרא' דאיתא את שני המאורות הגדולי' וכו' לכי ומיעטי עצמך הביאו עלי כפר' וכו' והיינו י"ל או שהלבנה יהי' גדולה או החמה או לבנה קטנה ועל זה תירץ שקטנית מעלה צדיקים יקראו על שמה עכ"פ יהי' החמה גדולה והלבנה כמעלתה ותהי' ג"כ קטנה נגד החמה אך א"א כי רש"י פי' וירא ויבדל ראה שאין העול' כדאי וכו' ועד"ז פי' ראה והתקין צורת הלבנה והיינו ראה שאין העולם וכו' והתקין צורת הלבנ' ולא החמ' גדול' והנה לפ"ז שפיר הביאו עלי כפרה דהא אם נימא שאין עולם כדאי היינו אומות הי' אפשר ע"ד לבני ישראל הי' אור היינו שהש"י שלח אור גדול והמצרים לא יכלו ליהנות ע"ד עטלף לא יוכל לראות שמש רק שע"י האומות קשה ג"כ לישראל לקבל אור הבהיר כמו במצרי' ועד"ז פירש עבדים היינו לפרעה במצרים היינו שעל ידי פרעה היינו במדרגת עבדים להש"י ולא במדרגת בנים לזאת הביאו כפרה על המעט הירח ואיתא הטעם בי"ד בדיקת חמץ דאז במילוי סיהרא וי"ל לת"ק טוב ל' יום כיון שהוא אחד ולרשב"ג כיון שהוא בחסרון הלבנה טוב יותר להתחיל במילוי הלבנה כדאיתא דבר בעתו מה טוב ועי"ז תועלת להתגברות הקדושה עוי"ל ע"ד אלמלא שמרו ב' שבתות וכו' והיינו לת"ק ב' שבתות עיקר וב' שבתות הכנה לב' שבתות ורשב"ג סובר דר"ח ניסן שגדול שנטל עשר עטרות זהו תועלת לב' שבתות ובביאור הענין דתשובה מיראה הוי כשגגות ומאהבה הוי כזכיות ושבת אותיות תשב היינו תשובה לכך הוי ב' שבתות ובהכי ניחא שבהגדה יש שני פעמים רחיצה ע"ד רחצו והזכו היינו תשובה ולפי זה יתורץ דיקדוק ואילו לא הוציא וכו' את אבותינו ממצרים וקשה הלא אין קורין אבות אלא לג' וגם קשה ידוע תדע כפול וי"ל דעל ידי הזדככות אבותינו הי' נתוסף לאבות הרבה נחת ואהבה ומלשון והאדם ידע כי ידעתיו וכו' והנה בעל הגדה נקט הרי אנו ובנינו ובני בנינו היינו ע"ד למען תספר באזני בנך ובן בנך משועבדים היינו שמחשבה רעה מגוי מצורף למעשה והמצרים חשבו שישראל לא יצאו בשום פעם ממצרים והנה הקץ הי' ע"ד כימי צאתך מארץ מצרים וכו' היינו זכו אחישנה ומשנולדה מרים התחיל קושי השיעבוד היינו שישראל הי' באים במדרגה גדולה שהי' נחשב הכל לקושי ונכון מה שכתוב את כל עבודתם אשר עבדו בפרך היינו אפי' עבודה קלה וע"י תשובה נגאלו קודם דהוי זכו והנה כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ד' מאות שנה היינו על לא זכו ואעפ"כ יגאל והיינו שיתמלא סאתם של מצרים ולא יוכלו לקבל אור שישפיע השם ויקבלו ישראל וכשעשו ישראל תשובה הי' יכולים מקודם לקבל האור וע"י כן יגאלו ועד"ז יש טעם מה חטאו הבכורי מצרים וי"ל שהם הי' רשעים גמורים יותר מן כל המצרים שהם הי' מטומאה ראשונה של מצרים לכך לא יוכלו לקבל האור ומתו הבכורים ואם ח"ו לא היה זכו הי' ד' מאות שנה ובסוף היו נגאלו הגם שלא היו כדאי והיינו זכות הבטחה לאברהם וכשעשו ישראל תשובה הנה בלא הבטחה היו ראוים לגאול ונשאר ההבטחה שהבטיח למען שמו לעשות גאולה והיינו ברוך שומר הבטחתו היינו מה שהבטיח לאברהם שומר לישראל היינו לנו בכל דור והיינו והיא שעמד' לאבותינו וכו' מה והיא י"ל היינו ההבטחה עמדה היינו שלא היו צריכים וגם לנו אם נעשה תשובה אז נהי' נגאלים בפשוט לא מצד הבטחה ואע"פ שלא זכו בעתה והיינו ברוך שומר וכו' שהקב"ה חישב את הקץ וכו' היינו שמן רדו עד ת' היינו קץ והנה בעת שאמר לאברהם אבינו ד' מאות חישב אותן קץ לעשות אם ישראל יעשו תשובה וגם את הגוי וכו' היינו ע"ד ששאל גביהה את שכר שעבוד ישראל במצרים והיינו