ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות נג

פרשת כי תשא

ויחל משה וכו' למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול וביד חזקה הנה לכאורה קשה אדרבא כיון שה' עשה נסים שהוציא ממצרים צריך ליתן טעם על החטא שלא יהיה קשה והנראה בע"ה כך דהנה איתא בזה"ק שהערב רב הם חטאו בענין העגל ולא ישראל והנה איתא בזה"ק שמשרע"ה כשקיבל הערב רב אמר לו הש"י שהם רשעי' ואמר משה מרי' דעלמא כיון שראו הנסים ונפלאות שעשית במצרים יחזרו למוטב והנה אח"כ בעו"ה החטיאו כנ"ל ע"ש והנה באמת אם לא בשביל רשעת פרעה שלא רצה לשלח את ישראל לא היה צריך לעשות אז במצרים האותות והמופתים רק עבור רשעת פרעה לכך היה כמה אותות ואח"כ כשהשי"ת ב"ה הכביד את לב פרעה ועשה ג"כ אותות ומופתים ובודאי הש"י ב"ה אמת וכל מעבדוהי קשוט וכדין עשה עם פרעה שהכביד את לבו ועיין במה שפי' טעם ג"כ כפי מה שנתן לי הש"י שכל והנה אם לא הוה פרעה מסרב בשליחות ישראל והיה שולח תיכף אזי לא היה מקבל משה רבינו הערב רב מאחר שהי' רשעים רק ע"י האותות כנ"ל היה סבור שיחזרו למוטב וא"כ טען משה רבינו למה ה' יחרה אפך בעמך וכו' והיינו שהם אינם חייבים רק הערב רב ומה שלקחתי הערב רב מה שקבלתי אותם הוא בשביל שהוצאת ממצרים בכח גדול וביד חזקה והייתי סבור שעי"ז יחזרו למוטב וא"כ כל החטא הוא של מצרים וכנ"ל וישראל זכאין ובהכי ניחא דכתיב זאת חקת התורה וכו' ופירש"י שאומות העולם מונין לישראל מה טעם לכך אומר הכתוב חקה שאין רשות להרהר אחרי' ולכאור' צריך לעיין הלא יש טעם תבוא אמו ותקנח בנה אך לפי הנ"ל ניחא דהא באמת ישראל אין חייבים בזה רק הערב רב א"כ למה צריך הפרה וצריך לומר דזה חוקה

ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וכו' כל מבקש ה' ומתחילה צריכין אנו להבין מה שפירשו בפ' משפטים בפסוק הנה אנכי שולח מלאך לפניך וכו' ופרש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת להם לא אעלה בקרבך וקשה לשון נתבשרו משמע בשורה טובה וכי זה בשורה טובה שעתידין לחטוא ועוד כשאמר לו הקב"ה למשה אחרי מעשה העגל ושלחתי לפניך מלאך לא רצה משה והתפלל לה' ילך נא אדוני בקרבנו למה לא התפלל משה מיד כשאמר לו הנה אנכי שולח מלאך ולהבין הענין כך הוא כי יציאת מצרים היה באתערותא דלעילא בלא אתערותא דלתתא כמ"ש ואת ערום וערי' והקב"ה הוצאנו ממצרים ונתן לנו התורה בחסדו הגדול ותשוקת הקב"ה שיהי' אתערותא דלתתא ענינו לעורר לבבינו לעבודתו ית"ש לכן העמיד אותנו אחר התורה על המדריגה ראשונה כמו שהיינו כשהוציאנו ממצרים ובזה מתורץ איך אפשר שלאחר שפסקה זוהמתן שיעשו את העגל עד"מ האב המרגיל ומלמד את התינוק לילך בתחילה מושכו האב בידו ב' או ג' אמות ואח"כ מעמיד את התינוק לאותו מקום שהלך משם והאב עומד מרחוק שילך התינוק בעצמו אצלו כך היה בשעת מ"ת בתחילה הקב"ה נתן לנו התורה ופסקה זוהמתן מהם ואח"כ העמיד אותם אל המדרגה הראשונה כמו שהי' קודם מ"ת וע"כ אחר מ"ת נשארו על אותה מדרגה כמו שהיו במצרים ועשו את העגל ואמרינן לא היה ישראל ראוים לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה וקשה אם נשארו במדרגה כמו שהיו בשעת מ"ת לא היו צריכין לתשובה כי לא היה להם יצה"ר אלא הקב"ה רצה שיהי' אתערותא דלתתא ולכך העמיד אותם על מדרגה ראשונה וזה שהתפלל משה למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים ר"ל למה ה' יחרה אפך על מעשה העגל בעמך אשר הוצאתם ממצרים כי הם עכשיו על אותה מדרגה כמו שהיה במצרים כי גם במצרים לא ידעו את ה' ואת ערום וערי' ונמצא היה מעשה העגל כדי שיהי' אתערותא דלתתא והשתא ניחא מה שפירש"י ז"ל כשאמר לו הקב"ה למשה הנה אנכי שולח מלאך נתבשרו שעתידין לחטוא רצ"ל שעתידין במעשה העגל להורות תשובה ויהי' אתערותא דלתתא וגם משה רבינו רצה שיהי' כך ולכך לא אמר משה כלום בשעה שאמר ה' הנה אנכי שולח אבל אחר מעשה העגל שאמר לו ה' לא אעלה בקרבך לא רצה משה כיון שעשו תשובה וזה אתערותא דלתתא אני רוצה שה' ילך בקרבנו ולהבין הכתוב וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו ויראו מגשת אליו וקשה כמו שהקשה רש"י ז"ל ומראה ה' כאש אוכלת וכו' ולא היו יראים ומקרני הוד של משה היו יראים אלא גם הם הי' להם אורות זהו כתרי' שנתנו להם בשעה שאמרו נעשה ונשמע אלא בשעת מ"ע נטלה מהם כמ"ש ויתנצלו בני ישראל את עדיים ונתנו למשה כי משה נשאר במדרגת מ"ת וזהו ויראו מגשת אליו מחמת בושה נבהלו כשראו קרני הוד של משה כי זאת הי' מאורות שלהם כנ"ל וז' שכ' ומשה יקח את האהל הנ"ל ומשה לקח את כל האורות כי אהל הוא לשון אור בהלו נרו עלי ראשי ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה רצ"ל הצדיק הולך בעבדות הבורא ית"ש רחוק מפשוטי העם כדאי' בס' נועם אלימלך מאמו"ר מקשה תעשה המנורה ר"ל שהבהירות שלך תעשה מעצמה בקושיות שיהיה לעולם קושיות על