ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות מו

צרכיכם היינו השפעות טובות ופרנסה ורפואה כדי שיוכלו לקיים את התורה וזהו שנאמר אם בחקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם פי' אתן לכם לכל צרכיכם ולא יחסר לכם כל טוב ותוכלו לקיים את התורה וזהו וידבר אלקים שנתיחד מי עם אלקים כנ"ל את כל הדברים האלה לאמר פי' שהכל נאמר בשעת מ"ת אפילו שהוא עולם הנגלה הכל נאמר שיהי' כל צרכינו ולא יחסר לנו כל טוב כדי שנוכל לקיים את התורה ודו"ק

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק וכו' ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים כאן הי' כאן נמצא דבר נפלא לבעלי שכל להשכיל לבותם בטוב טעם ודעת העיקר הדבר שצריך ללמד לעצמו לעת בואו לשכינת הצדיק העובד את ה' באמת בגודל פחדו ויראתו העיקר הלימוד מהצדיק להביט לפנימיות עבודתו בקודש ולגודל ענותנותו לא כאותן האנשים מחוסרי ההבנה אשר לא ידעו כלום ועושים הטפל להעיקר וצופים בהכנת הצדיק להמצוה איך שהצדיק מתרעש ומתפחד לפני עשותו המצוה ומחמת זה נדמה להם כי נשבר לבבם בקרבם והמה מתנענעים ג"כ ונמשל כבהמות נדמו כי עבודתם הבל ולריק יגיעו ומי האיש החכם יבין את זאת כי העיקר להביט בפנימיות העבודה של הצדיק ליקח לעצמו מוסר השכל לכל ענין ולכל דבר כאשר אירע לי בעצמי פ"א חגגתי את חג הסוכות בק"ק לובלין אצל איש האלקים וכו' רבינו יעקב יצחק זצ"ל והלך קודם הלל לסוכה לברך על נטילת לולב על הד' מינים והלכו אחריו כל הבאים וגם אני הלכתי בתוכם להסוכה והי' הצדיק מתרעש ומתפחד קודם הברכה בבהלות עצומות ותנועות גדולות לערך שעה והעם שהיו שמה הי' מסתכלים בזה כי נדמה זאת להם להעיקר והיה דומה להם שמשיגים יראה גדולה והיו מתנענעים ג"כ ברתת ובזיעה כאשר נדמה להם אבל אני ישבתי על הספסל ולא עשיתי את הטפל להעיקר רק המתנתי אחרי כלות הבהלות והפחדים ואז עמדתי להביט היטב לברכתו אשר בירך ואין לשער מדרגתו הגדולה בשעת הברכה וזה הענין נלמד מהפסוק שלפנינו וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת ההר עשן וירא העם וינועו ג"כ אבל ויעמדו מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים כי לא השגיח לקולות וברקים רק לפנימיות של עשרת הדברות וזו הוא התפארות של משה אשר התורה מפאר בו בזה וכן נזכה אנחנו ב"י המתאספים בקהלות הקוד' לקדושי עליון לבוא לתכלית האמת בכל דבר

ואם מזבח אבנים וכו' נ"ל לרמז שיהי' נוהג בכל עת כי אבנים מרומז לאותיות כמד"א בספר יצירה והנה ידוע כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה גם בשאר תורה ידוע מאמרם כל העוסק בת"ת אינו צריך לא עולה וכו' וידוע דהתורה מכפרת כקרבן נמצא י"ל מזבח אבנים מרומז לתורה שמכפרת רק שלא יהי' גיאות כי ידוע שהקב"ה בנה עולמות והקריבן כידוע מבחי' עולם התוהו נמצא בתורה יוכל האדם לתקן שרשו מבחי' עולם התוהו רק שלא יאמר אנא אמלוך היינו בחי' גיאות והנה גזית עם הנקודה עולה גיאות עם הנקודות וקאמר קרא לא תבנה אתהן גזית שלא תלמוד בגיאות כי חרבך היינו שורשך בעולם החורבן הנפת עלי' אתה מניף בתורה ותחלל' בשביל גיאות לכך תלמוד בענוה ויהי' כמו מזבח כנ"ל לקרב אותך לשורש כמו קרבן שהיא קירוב לשורש

פרשת משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ידוע מאמרם ז"ל אלה פוסל הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים נ"ל כי אות ואו מרומז ליסוד ויסוד הוא בחי' יוסף והיינו לרמז מוסיף על הראשונים עוד נ"ל בעז"ה דכתיב בראשית ברא אלקים וכו' וכתיב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים וידוע מאמרם ז"ל מתחילה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים ושיתף מדה"ר עכ"ל ונ"ל ביום היינו ב' יום גימ' הוי' אלקים והפשט בכתוב כך אלה תולדת השמים וארץ הבחי' אלה פוסל התולדת כי ח"ו לא היה קיום והיינו כי אלה עם הנקודות בגי' אלקים ביום גימ' הוי' אלקים אזי עשה שמים וארץ עשה לשון תיקון ע"ד ויעש אלקי' את הרקיע ופירש"י ז"ל תקנו וי"ל במאמרם רמזו להמאמר שבתחילה בנה הש"י עולמות והחריבן ואח"כ עולם התיקון וי"ל ע"ד הנ"ל וי"ל הטעם ואלה מוסיף על הראשוני' כי ואלה עם הנקודות גימ' הוי' אלקי' וכנ"ל עוד נ"ל שכבר פירשנו ואלה המשפטי' וכו' לרמוז שקודם המשפטים צריך לשום אשר מרומז על התשובה ומבואר בכתבים שצריך קודם לימוד לחזור בתשובה שלא ליתן כח להקליפות עוד נ"ל הטעם כי ידוע מאמרם ז"ל אורייתא מחכמה עילאה נפקת ולזה י"ל שצריך כל אדם לחזור בתשובה עכ"פ תשובה תתאה כי תשובה עילאה קשה לאחוז תיכף ואח"כ בא לבחי' אהבה ולבחי' תשובה עילאה ולבחי' חכמה ע"ד הבן בחכמה וחכם בבינה ויודע בלבבו יבין ושב וי"ל סמיכות סוף פרשה יתרו מסיים ולא