עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות

ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות לח

Likkutei Maharil (Bereshit Shemot) 38 · ליקוטי מהרי"ל על בראשית שמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

ידכם ראשון הוא לכם לחדשי השנה לעורר עליהם ממקור הנסים התחדשות רחמים גמורים וחסדים גדולים בכל עת בכל חדשי השנה כנ"ל

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דהנה כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות והקשה בזוה"ק הלא בחד יומא נפקי ומה כימי עוד דיקדוק דהול"ל אראך אך הענין דהנה באברהם אברהם וכן ביצחק יצחק ובכולם כתיב פסיק טעמא אבל במשה לא כתיב פסיק טעמא והענין הוא דהנה ארז"ל ביצ"מ בכל יום יהי' בעינך כחדשים כאילו היום יציאת מצרים דהנה העובד השם צריך בכל פעם לבוא לידי התחדשות דאל"כ העבדות אצלו כרגילות והרגל נעשה טבע וזה מה שפירשתי וישא יעקב רגליו היינו שיעקב הרים והגביה הרגליות שלו ונדמה לו כאילו היום הוא מתחיל לעבוד הבורא ית"ש ונמצא שהוא אצלו שפל ונבזה תמיד שלא התחיל בשום פעם לעבוד את ה' וגם משרע"ה הי' בבחי' זו שהי' עני' מאד ומשה גי' רצון ובכל פעם הי' לו התחדשות ורצון חדש לעבודת ה' וזה משה משה שלא נכתב פסיק טעמא כי בכל עת הי' מוסיף אומץ והתחדשות בהרצון והנה בכל עת וזמן יש באדם בחי' יצי"מ כמ"ש שלח אותו' ומופתים בתוככי מצרים בתוך לא נאמר אלא בתוככי לומר לך שבכ"א יש בחי' יצ"מ וכן בחי' ירושלים ג"כ יש בכ' כמ"ש בתויככי ירושלים וזכ"ה כימי צאתך ממצרים כשיעור הימים שאתה יוצא בכ"פ ממצרים שנדמה לו כאילו היום יצאת ממצרים ויש לך התחדש. בכל פעם ובאם יהי' לך מדרגה זו אראנו נפלאות ע"כ לא כתיב אראך כי מי שהוא במדרגה זו הוא אצלו בשפלות גדול וכאין הוא נחשב אצלו בחי' מה ולא שייך לומר דבר שהוא אין בלשון נוכח אראך רק אראנו וזה שארז"ל ע"כ זה אלי ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כי אז הי' להם התחדשות ראשונה בלי שום רגילות כלל ע"כ ראו מה שראו והבן כי מי שמסתכל בענין אחד הראי' נחלשת אצלו כידוע וזה פי' החודש הזה לכם ראש חדשים ההתחדשות של זה אלי ואנוהו הוא עבודת הבורא הוא ראשי' וחשיבות של כל התחדשות וכיון שיהי' לכם התחדשות הזה אזי ראשון הוא לכם לחדשי השנה ויתחדש עליכם גזירות טובות לכל השנה

וינצלו את מצרים' פליגי בה אמוראי בגמרא ר"א ור"ל ח"א עשאהו כמצולה שאין בה דגים וח"א כמצודה שאין בה דגן להבין במה פליגי דהנה ארבע יסודות יש מים אש רוח עפר ויסוד המים היא היותר רוחני מכל היסודות שהד' יסודות הן כנגד ד' אותיות שם הוי' ב"ה ויסוד המים כנגד היוד הוא חכמה ויסוד אש נגד ה"א ראשו,' ויסוד רוח נגד הוא"ו ויסוד עפר נגד ה' אחרונה ע"כ נצטויינו שחיטה בכל בהמה וחי' חוץ מדגים שאין טעונים שחיטה שהשחיטה הוא לפשוט נפש הבהמיות שבו שלולא זאת הי' האדם נגרר אחריהם באכול אותם והי' הוא כאחד מהם והדגי' שהם רק ביסוד המים והוא רוחני מאד לא טעון תיקון כלל ע"כ העופות די בסימן אחד שנבראו מן הרקק היינו מיסוד המים ויסוד עפר ואותו חלק מיסוד מים אין טעון שחיטה כדגים וי"ל שזהו הפלוגתא דמאן דאמר כמצולה שאין בה דגי' היינו שהוציאו משם נפש הרוחנית הם ניצוצים הקדושים שהיו שם וזה כמצולה שאין בה דגים שמשכו מה' הדבר היותר רוחני והם נ"ק ומאן דאמר כמצודה שאין בה דגן היינו שהוציאו משם גם נפש החומרית שלהם שגם ערב רב עלה אתם וזה כמצודה שאין בה דגן דדגן הוא מאכל גשמים הבא מהיסוד עפר והבן

קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא נ"ל לפרש בדרך זה בהקדי' מה שדברנו מזה במקום אחר על פסו' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי בהיות לגודל תשוקת הבורא יתברך ויתעלה לקדש אומה הישראלית קדשם והבדילם מכל האומות במעלות יתרונות לא זו בלבד הופיע אור יפעת יקרת קדושתם בהיותם עוסקים בתורה ובמצות המיוחדות להם לבדם שואף זורח קדושתם בכל העולמות אף זו בעשותם דברים גשמים השוה לכל מין האנושי אכילה ושתיה וכדומה מתאות הגשמים ככל הגוים אשר סביבותם להב קדושתם עולה ג"כ לרום מפאת מחשבותם הטהורות וכוונתם הרצויות המה המעלים ניצוצות הנפזרים למקורן ושורשן מחשבותם הנ"ל עושים פרי הטוב לשם שמים יתעלה ויתרומם בכל עסקיהם הגשמי' הנ"ל והוא מדויק בפסוק הנ"ל מן העמים להיות לי דייקא בעשות דברים הגשמיים כשאר העמי' ואתם לי הכל פרי מחשבותם לי לשמי ואחרי הודיע לנו את כל זאת קדושת וטהרת מחשבות ישראל מדריכי' בדרך זה שכר' אתם על פרי מחשבותם לפתוח שערי רחמי' ולעורר כל מיני רחמנות ישועות ונחמות על אחב"י הצריכי' לזה בהיותם נותנים תענוגים ושעשועים למעלה בכל עסקיהם ומחשבותם בוקעת לרום ומורידי' עי"ז שפע רב ממקור העליון וידוע כי המחשבו' מכונ' בשם בכור כי המחשב' בכור וראשי' לכל המעש' ע"ד סוף מעשה במחשב' תחילה ופטר הוא פתיח' ע"ד יפטירו בשפה כו' גם זאת מודעת כי דברים הגשמיים מכונים בשם בהמה ע"ד מאז"ל שלשה כב"א ושלשה כבהמה אוכלים ושותים וכו' ועסק התורה והמצות בטוב