קיצור ראשית חכמה עו

ד' פנים וד' גדפין כמנין שדי במ"ק: עוד ברמז המצות עיין בסוף פר' שלח לך מפקודין של הרשב"י ע"ה אמר שם ז"ל שסוד תכלת שבציצית ה"ה הקשה דאכיל ושצי כלא ולכך מפני הדין נאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כבן הרואה את הרצועה ומתיירא לחטא לאביו מפני פחד הרצועה, ובסוד החוטין שהם ל"ב אמר שהם כנגד ל"ב נתיבות חכמה ויוצאים ע"י צדיק והיינו מכנף הארץ וגו' צבי לצדיק ואינו חולק על מה שאמר הרשב"י במקום אחר המורים שהם בחיות שהל"ב נתיבות יוצאים מלמעלה ע"י הצדיק ומתפשטים בחיות ח' לכל צד, ואגב מוכח שם שאין ראוי לקרוא ק"ש בלא ציצית כמו ג"כ בלא תפילין ז"ל אמינא אוי לי דבני נשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין לשקרא בהאי בוגדים בגדו דהא קורין קריאת שמע בלא ציצית וסהדין סהדותא דשקרא ואלין אינון בוגדים דבגדו משקרי בגרמייהו: ובגד בוגדים בגדו לבושא דילהון בלא ציצית אקרי בגד בוגדים עכ"ל, והוכרח מכפל הפסוק שאמר בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו לומר שהם ב' בחינות הא' מי שקורא ק"ש בלא ציצית, והב' מי שאין בבגדו ציצית אפי' שלא בשעת ק"ש שחייב אדם שיהיה ציצית עליו כל היום כולו ואמר בגמרא שמי שאין לו ציצית בבגדו היא כמנודה לשמים, וגם התפילין חיובם כל היום אלא מתוך שתפילין צריכין גוף נקי נמנעו בני אדם להניחם אלא בשעת התפלה, וכן נהגו ללבוש עלית קטן כל היום ותפילין מי שימצא גופו נקי חיוב עליו ללבשם אפי' שלא בשעת תפילה שהרי הוא כמנודה לשמים והטעם מפני שנראה כפורק ממנו עול מלכות שמים ובענין מעלת הציצית פי' בזוהר שהלובש ציצית נעשה תמים ועליו נאמר תמים תהי' ועוד במצות ציצית ומעלתו שסגולתו למשוך השכינה שתדור עמו כדכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם והוא כאלו אמר לדרתם וע"כ ארז"ל שכל ישראל הזהיר במצות ציצית זוכה להקביל פני שכינה: בענין אם עטיפת ציצית קודם לתפילין אם לאו יש ראיות ברורות בזוהר ובתיקון שעטיפת ציצית