קיצור ראשית חכמה לג

עתיד הקב"ה להפכה לששון ולשמחה עכ"ל. וכן אמר במס' סופרים התלמידים מתענין בניסן בה"ב מפני שהוא גזירת רבותינו על ג' דברים האמורים ע"ש בפ"ב הרי שהותר להתענות בניסן לתלמידים בה"ב מפני חליל השם והטעם שכיון שדרכן להתענות כך כל השנה השמיענו שאין מפסיקין בניסן. עוד יש ימים אחרים מלבד אלו שנהגו בהם ישראל להתענות בערב ר"ח נהגו להתענות ואומר שהוא כפיר קטן וטעם למציאות התענית כי נודע כי ישראל מונין ללבנה כדפי' בזוהר (ויחי דף קל"ה) מפני שהלבנה הזו רמז ללבנה העליונה וכיון שיש למטה מיעוט וחסרון כן למעלה והצדיקים המצטערים ביסורי שכינה לקבל הדין שבא עליהם כאשר היא מתחדשת כן הם מתחדשים עמה וכן אמרו בזוהר בענין הצדיקים שיש להם יסורין מפני שנולדו בחסרון הלבנה שלעתיד יש להם מעלה גדולה והשכינה אינה זזה מהם ע"ש בפ' ויחי ותראה שכל המצטער בצער שכינה יש לו שכר גדול כמבואר במאמר שאמר קרוב ה' לנשברי לב לאינון דסבלו עם סיהרא ההוא פגימו וכו' נראה שכל המדכא עצמו ביסורין ומשבר לבו מתחדש עמה ולכן בערב ר"ח שהרי היא פגימה מכל וכל ראוי להצטער ולהתענות ובכל תענית שיתענה טוב שיכוין לזה גם כן מלבד כי בחטאו גרם עינוי לה כמו שהארכנו בשער היראה כי בן כסיל תוגת אמו לכן ראוי שיסבול עינוי תחת העינוי אשר גרם לה כ"ש עתה בגלותינו זה כי בפשעינו שלחה אמנו שראוי לכל אדם להצטער בצערה ולקבל יסורין על מה שהוא מאריך הגלות בעונותינו

עוד יש ימים שנהגו ישראל להתענות בהם כגון מר"ח אלול עד יוה"כ שהם ימים שאומרים בהם סליחות ותחנונים וסמכו ע"ז אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול ס"ת ד' יודי"ן כנגד מ' יום וכן ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב ר"ת אליל שחודש זה מוכן למילת הלב דהיינו תשובה ומסתברא מאחר שהיא החודש האחרון מהשנה לעשות בו תשובה על מה שפגם בכל השנה ולא יכנס בר"ה שהוא יום הדין מתועב ממעשיו הרעים אלא יתקן בחודש זה מה