קיצור ראשית חכמה שכא

הטהרה שבכל דבר המזדמן לו על שלחנו בברכת הנהנין תחלה וסוף מי שיהיה או צומח או דומם כגון מלח ומים להוציא יקר מזולל ונעשה עם זה שותף במעשה בראשית כי באותה כוונה הוא גמר תיקוני להעלותו בזכותו למחיצתו והוא טעם סופר מברך ובור יוצא שהוא שם הכולל בגימ' תענית כטעם האוכל ושותה בתשיעי כאלו התענה תשיעי ועשירי כי הוא גורם לנצוצות שהיא במאכלו בתשיעי לקדש ע"י בעשירי ודעהו, אבל אם אכלן בלא ברכה מעל באותה נשמה ומועל בקדשים דוקא כי הוא מוסיף פגם בניצוצות הגנוזות בדבר הנאכל ואפשר שהן ניצוצי אביו או אחיו שנזדמנו לו לתקנם וקלקל ולא ידע כי בנפשו הוא וכ"ש אם האוכל יש לו קריבה אחרת עם אותן הניצוצות כגון שהוא עצמו מקורן שנתגלגל האב בבנו כגון אביי שהכירו בו שהיה גלגול אביו ויש באותיות אלהים יבא על שם חסיד אחד ידוע בזוהר הוא הסבא ופרשת משפטים, ולעולם צריך שיהיה האוכל עומד בתשובה לתיקון הנאכל מ"מ

פרק יא תיקון שתים רעות אלה בכלל שזכרנו בריש הסימן הקודם הוא שישוב השב מהן בכל לבו רי"ו תעניות כמנין ארי"ה לעורר עליו סוד יראה ולדעת כי יראת י"ה כל מצפוני הלב יבין אלהי יעקב הוא חוטא בבהמה או בכלב יכוון בשם ב"ן שהוא בגימ' שוה אליהם ובכל יום יכוון להעלות חלק א' מרי"ו כנגד מה שחטא ביראה והתריס נגדה, ואם ירצה יעשה שמונה הפסקות שהן רי"ו תעניות בדקדוק יום א' נמנה לעצמו ויום שני עולה כ"ו ככה יעשה חמשה פעמים ויתכפר, וכוונתו תהיה באופן זה שחרית באבות תחלה וסוף יכוון לע"ב היוצא משם ב"ן והוא רבוע ההוי"ה פשוטה ויכוון ג"כ ברבוע של שם ב"ן דהיינו ק"דם והנה ע"ב ק"דם צרופן רי"ו, ובמנחה יכוון אל פשוט ומלא צרוף שניהם רי"ו, ובערבית יכוון לשם ס"ג וי' אותיותיו הרי ע"ג ומ"ה כ"ו שהן ע"א ורבוע הוי"ה פשוטה צרופן רי"ו שלישית, ובכל ג'