קיצור ראשית חכמה רלה

דכל עלמין כי כל הנבראים הם כדמות אילן שאינו חי אלא משרשיו כך כל הנבראים אינם חיים אלא ע"י עילת כל העילות שהוא השורש המקיים הכל, צריך לידע ולהאמין שאם יצוייר העדר מציאות כל הנבראים לא מפני זה יגיע לו חסרון במעלתו ית' כי הוא היה נקרא מלך קודם שנברא העולם כאמרו עד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך ובל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו ושיכירו גדלו, ומשגיח עליהם להטיבם באמרו ורחמיו על כל מעשיו וכשיחשוב בדברים האלו יאמר האדם בלבו מה גמול אשלם לבוראי ית' על כל טובותיו העודפות עלי בכל יום אם אעבור על רצונו אלא ראוי שאעשה מצותיו לעשות נחת רוח, כל בחינות היראה שפי' הנמשכות מהיות רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין כלם ישנם בשכינה בערך אל התחתונים כי מצדה הנשמות של ישראל וכן חיות כל התחתונים וכאשר האדם מת הנשמה חוזרת אליה לכן צריך לירא ממנה כי בידה לסלק הנשמה ברגע גם הבחינה שפי' שאין ראוי שיחטא ויהיה כפוי טובה על כל הטובות שהטיב ה' עמו גם זו היא מצרה שהיא האם המגדלת אותנו וצריך לירא מדינה ולאהבה אותה מצד רחמים וזו היא היראה המביאה לידי אהבה, שהכוונה היא שלא יגרום בעונותיו להפריד השכינה משם יהו"ה שהוא הת"ת ויאמר בלבו כיצד אגרום בעונותי להפריד אהבת דודים ורעים ונמצאתי נרגן מפריד אלוף ונמצא בחינת יראה זו היא יראה המביא לידי אהבה (שהכוונה היא שלא יגרום בעונותיו להפריד השכינה משם יהו"ה) כי לא די שלא יחטא אלא ישתדל לעשות מצוה כדי לייחד ולקרב את האהבה

פרק ב' מהדברים המעוררים היראה הפנימית הוא בבחון האדם בשכלו מעשיו של הקב"ה כי מרוב גודלם נותנים יראה כמ"ש דהע"ה אמרו לאלהים מה נורא מעשיך וכאשר יתבונן האדם במעשיו ית' ירא ויכנע מגדולתו ויתבושש ממנו ולא יעבור על מצותיו, עוד בחינה ב' לעורר היראה והוא בבחון האדם בדעתו