קיצור ראשית חכמה רז

ועל מה יכעוס הלא כל מיני הכעס והחמה על עסק הגוף באים עד כאן לשונו

פרק ד הסבה הגדולה המונע הכעס והשנאה והקנאה מלב האדם היא כאשר יסתכל האדם בדעתו לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך שהיא מצות עשה שבה כלולים כמה מצות כמשז"ל מה דעלך סני לחברך לא תעביד, וכאשר יסתכל האדם בזה לא יבזה את חבירו ולא יחרפהו כמו שהוא רוצה לעצמו שלא יבזהו שום אדם וכן לא ישוב על חרפתו כמו שאם היה להפך שהוא היה מחרף שלא היה חפץ שישיבו לו וכן לדין את חבירו לכף זכות וכן מצות נקימה ונטירה הם מצות שכאשר יקיים האדם אותם מוכרח שיעבור על מדותיו ויטהר לבו מהשנאה מכל וכל הרי שבדין תורה מוכרח לאדם להיות עניו, מפני שאהבת החברים והרחקת המחלוקת ורדיפת השלום הם הסיבות המביאות לאדם לידי ענוה, ועיין בספר מנורת המאור לר' ישראל על אהבת החברים שהאריך מאוד בשבחו ושלא ישנא את אחיו ויתחבר לטובים ואל יתחבר לרשעים כי המתחבר לרשעים אינו נפטר מהם בשלום והרוצה לדעת מדת חבירו יסתכל במה שהוא משבח אם משבח הטובות בידוע שהוא בעל מדות טובות ואם הוא בהפך בהפך והוא שכתוב מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו אינו מהלל אלא לפי מדותיו אם רעים ואם טובים: ששה דברים אין אדם יכול לעשותם ואלו הם, אין לך אדם שרודף אחר תאות יצרו אם לא יחטא, שנית אין לך אדם שמשיח תמיד עם הנשים שלא יבא לידי ניאוף, ג' אין לך אדם שיקבץ ממון הרבה שאין לבו גס עליו, ד' אין לך אדם שנתחבר לרשעים ונפטר מהם בשלום, ה' אין לך אדם שנתקרב למלכים שלא נתהפך הזמן עליו, ו' אין לך אדם שבקש שום דבר מהנבלים שנעשה בקשתו, וחברת הטובים כולם תועלת בלי היזק אפי' אין נותנין לו דבר משלהם ואפי' אין מליצים בעד חבריהם אפ"ה חברתם טובה ומועילה לפי שבני אדם