קיצור ראשית חכמה קעה

ללחלחם והיא רטיה לבשר מחוץ והיינו רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך. מכלל תשובת הזה הוא ליזהר בשמירת אות שבת ובאות תפלין ובאות י"ט כי הרשב"י הקיש אות ברית לאותות הנזכרות נראה שהפגם שוה בכולן ובכולן יש ליזהר, וכבר נודע שאז"ל שהשומר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עונותיו כי השבת דומה בהרבה דברים לברית, אחר שדברנו בכלל הפגם בברית ובעונש המוציא זרע לבטלה צריכין אנו לבאר ענין אחר הפוגם ג"כ בברית והוא עון הקרי שאחר שהוא הוצאת זרע לבטלה הרי הוא פגם בברית ופי' קר"י קר"י שבברית הקדש ממקומו שישפיע לחיצונים, ואמר בזוהר שיש בהיכל ב' שבו נפרעין ממי שיטמא בריתו ב' רוחות המתהפכות לזכרים ונקיבות ואלו מטמאין את האדם בחצות הלילה ומוציאים ממנו זרע לבטלה ודומה בקצת לעונש המוציא זרע לבטלה שהרי אמר ונשמרת מכל דבר שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה והמעיין בזוהר פ' מצורע גדול עונש הקרי ממנו נראה שצריך בע"ת לעשות סיגוף גדול לעון הקרי עד שיטהר עצמו מן הטומאה וצריך שישאר הדין עליהם עד שיטהר כמבואר במאמר אם לא יתקן בתשובה כדרך שפי' בתיקונים שאמר וסביל כמה יסורין לאעברא ההוא חויא מתמן. הקרי יבא לכמה סיבת וצריכין אנו לבארם הא' מהם מ"ש רשב"י ע"ה בפסוק אל תפנו אל האלילים והוא ענין הסתכלות בנשים שיבא מזה לידי הרהור וטומאה והוא עובר טל ואלהי מסכה לא תעשו לכם שמאחר שכל גופו מתחמם ברוח הטומאה ההוא נמצא עושה עצמו אלהי מסכה והוא כאלו אמר לא תעשו עצמיכם אלהי מסכה כי אם האדם מסתכל ביופי אשה ביום אתא להרהור בלילה ומטמא כל עצמו והרי הוא כע"א, גם צריך ליזהר שלא להרבות שיחה עם אשה בפרט עם אשתו נדה וז"ש חז"ל אל תרבה שיחה עם האשה מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו וענין גורם לעצמו הוא שמושך לילית הנקראת רעה ומטמא אותו בקרי וכן בזוהר בפסוק לא