קיצור ראשית חכמה קנד

הראשונים היה מעלתם גדולה כי היו מחשיבים הדברים כפי רוחניותם לא כפי גשמיותם שאמרו שהיו מכסים את השלחן שיהיה בצניעות בשעת ברכת המזון וזהו מפני רוחניות הקדושה שעליו שהרי נעשה בסיס לקדושה שנאמרו עליו ד"ת ושנתן ממנה חלק לעניים ורוחניות המצוה שנעשה על השלחן ההוא הוא שמעלין המלאכים וב' המלאכים הא' כנגד התורה והשני חלק לעניים, ועיין שם בזוהר פ' תרומה כי השלחן הוא רומז לדין וע"כ שלחן בצפון, ולפיכך צריך לומר עליו ד"ת שהם רחמים מצד ימין, עוד יש דרך אחרת שיהיו כל סעודותיו לשם מצוה והוא שיעשה ע"ד שהיה עושה שמאי הזקן שאמרו עליו שכל ימיו הי' אוכל לכבוד שבת כיצד מצא בהמה נאה אמר הרי זו לכבוד שבת מצא אחרת נאה הימנה אם היה מספיק לו השניה היה אוכל אף הראשונה ואם לאו היה מניח גם את הראשונה, נמצא בהמצאה זו שסעודתו מצוה שלפעמים יצטרך למנוע מתאותו מפני כבוד שבת אם לא מצא אחרת נאה הימנה, והטעם שנקרא אכילתו אכילת מצוה בדרך זה צריך אתה לדעת כי אין אכילת האדם בשבת שוה לאכילתו בחול כי אכילת שבת נקרא עונ"ג והוא סוד עד"ן נה"נ ג"ן שנא' וקראת לשבת עונג והוא מצוה והנה בהזמינו בא' בשבת מנה לשבת הרי חלה עליה קדושת שבת ובמוצאו אחרת נאה הימנה לשבת ואוכל הראשונה נמצא מזכך אכילתו בקדושת אכילת שבת שהיא אכילה רוחנית והיא מצוה. מן הדברים המצילים את גוף הצדיקים שלא תשלוט עליהם רמה במיתתם הוא שלא יהנה אלא מסעודת מצוה וסעודת שבתות וי"ט ולפחות יהנה בדרך זה שלא יאמרו לו אח"כ בקבר טול מה שבחרת שהרי לא נהנה אלא מסעודת מצוה שהיא שבת, וא"ת אם לא יזדמן לו מנה נאה נמצא שלא יאכל לכבוד שבת וי"ל שמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ובזוהר פי' שבו' ימי החול השכינה ונפשו הנכללת בשכינה נהנת מברכת המזון אמנם בשבת השכינה נהנית מעצם הסעודה שאדם מתענג שכל מה שאדם מתענג בשבת